[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
בלי חומות. בלי מחסומים.
רק היא.

דיאלוג
זה לא טוב להיחשף בפני מישהו עד כדי כך.
לתת לו להיכנס כל כך עמוק, לראות כל כך הרבה ממך.
את הרי יודעת שאת תלותית. תלותית ודפוקה.
אז עכשיו את חייבת להיסגר, את שומעת? מעכשיו את סגורה בפניו.

אהבה נכזבת
פעם הוא אפילו נישק אותה על השפתיים, במקום על הלחי. את
החמימות השקטה שהתפשטה לה אז בבטן היא יודעת שאין סיכוי שתרגיש
שוב אי פעם.

יום שלישי היה היום שבו סיפרתי לו הכל. סיפרתי לו על האלכוהול
והחתכים וההתאבדות על רקע הברקים שטענו את האוויר בכל כך הרבה
חשמל, חשמל שבסופו של דבר פרקנו אחד בתוך השנייה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרוח שלה בערפל
בפול ווליום

אפילו השיער שלי

קפא

גורל
בין מילותייך הנואשות
אני מזהה טון אחר.
משהו שאינו בדיוק
תלוי מעל תהום בחבל דק.

מקום
ענן שחור של ערפיח
מרחף מעל גוש דן
כמו שכבה של קרום עיסתי
בכוס שוקו קר

ייסורים
כשראיתיך נוגע בה

תחושתי
ילדה קטנה שמשחקת
באש
במשחקים של גדולים

ייסורים
וכעת אני מקווה
שבעזרת עשרה צעדים פשוטים
אוכל להיגמל ממך.

קצרצר
נאחזת בך בשארית כוחותיי

יחסים
כשחזרנו השמש כבר הציצה מעבר לאופק
אך כוכבי הלילה עוד נצצו בעיניי, כך אמרת.

אז לא נצא לטיול היום, אתה אומר
ומשאיר אותי מאוכזבת מעט
ועם טעם רע בפה
מהפעם האחרונה שנשכתי אותך.

לא תדע כי לחשתי דמעות
ומילים עמומות
אל כרית הסופגת בשקט.

בדידות
הוא שבוי בה, מבטיו מלווים אותה כצל ימים ולילות. רוצה שיתעורר
כבר, שיתפכח ממנה.

מאותו הר גבוה
מפסגתו הצחורה של האושר
אמרה - שבי למרגלותיי
ואחביא צרותייך.
אך לא תוכלי.
כי כל כך שמחה את
כה בוהקת ומאושרת
ואני עודי חיה בחושך
העונג שבחיים הוא לא חלק מעולמי.

קצרצר
מתערבלות בין סימני פיסוק
שוואים מעופפים

גיהנום
מנסה לגרום לך
לזלוג ממני
בדמעות גדולות ואדומות
לגרד אותך מגופי

בדידות
בצריח אבן גבוה וקר
ישבה וחיכתה.
סירקה שערה הארוך הבוהק
צפתה במשחקי אור ראשון של בוקר
על ווילון חלונה.

עצב
אתה משתמש בהן
בכזה חוסר זהירות

תחושתי
עדיין קצת
מתגעגעת

הרהור
מול החיוך שלך
אני תמיד מסכימה.

כמיהה
הוא לא כאן
הוא לא איתך
אבל
הוא שומע.

בועות קטנות, שובבות שכאלה
קוראות לי לעבור
למקום קצת יותר
חמים

בדידות
אני בסדר
ברגע זה.
עוד שנייה אחת
שבריר של
אחשוב שוב עלייך

כעס
הייתי מתנצלת
בדמעות דרמטיות, ברגש
אם לא היית כזה
אידיוט

אכזבה
זה לא ששיקרת.
נכון, זה בכלל לא כך.
רק לא סיפרת את כל האמת
לאמיתה.

כעס
הייתי מטיחה את הראש שלך בקיר
חזק חזק

כמיהה
אם דמותי אי פעם עלתה במוחו
בעת שחלם בהקיץ
בשיעור משמים כלשהו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כמיהה
אני רוצה לכתוב לך את כל המכתבים שכבר קראת.
עם רווחים מסודרים, שיהיה מה לקרוא בין השורות.
וגם התחלה ואמצע וסוף, שלך לנצח - אני.

אוטוביוגרפי
הייתי מוכנה ומזומנה לצאת ולכבוש את העולם, מצויידת רק בחולצה
בעלת מחשוף וכרטיסיית אוטובוס, שהיו אז כל נכסיי - אך האמנתי
בעצמי כאילו הייתי מצויידת ביכולות קסומות כלשהן לכבוש את
לבבות האנשים.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
קצר
את חייבת להבין שהוא לא קיים באמת.
די, תפסיקי, את כבר לא ילדה קטנה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מבטיחה לך
שאפסיק

היא לא באמת פרח קטן
שרק מחכה לטיפות הראשונות של הגשם
שיפריחו לו עלי כותרת
וישכרו אותו בניחוח פריחתו שלו.

וגם אני כמו מצלמה
ששיחקת לה בפוקוס
ולפתע התמונה לא ברורה בכלל.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אחרי שדפקתי
ת'ראש בקיר, במה
חדשה - אתר
אדיר!




צרצר.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/AliceBlackfield
יוצר מס' 32161. בבמה מאז 6/3/04 7:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליס בלאקפילד
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה