|
בלי חומות. בלי מחסומים.
רק היא.
|
זה לא טוב להיחשף בפני מישהו עד כדי כך.
לתת לו להיכנס כל כך עמוק, לראות כל כך הרבה ממך.
את הרי יודעת שאת תלותית. תלותית ודפוקה.
אז עכשיו את חייבת להיסגר, את שומעת? מעכשיו את סגורה בפניו.
|
פעם הוא אפילו נישק אותה על השפתיים, במקום על הלחי. את
החמימות השקטה שהתפשטה לה אז בבטן היא יודעת שאין סיכוי שתרגיש
שוב אי פעם.
|
יום שלישי היה היום שבו סיפרתי לו הכל. סיפרתי לו על האלכוהול
והחתכים וההתאבדות על רקע הברקים שטענו את האוויר בכל כך הרבה
חשמל, חשמל שבסופו של דבר פרקנו אחד בתוך השנייה.
|
הרוח שלה בערפל
בפול ווליום
|
בין מילותייך הנואשות
אני מזהה טון אחר.
משהו שאינו בדיוק
תלוי מעל תהום בחבל דק.
|
ענן שחור של ערפיח
מרחף מעל גוש דן
כמו שכבה של קרום עיסתי
בכוס שוקו קר
|
ילדה קטנה שמשחקת
באש
במשחקים של גדולים
|
וכעת אני מקווה
שבעזרת עשרה צעדים פשוטים
אוכל להיגמל ממך.
|
כשחזרנו השמש כבר הציצה מעבר לאופק
אך כוכבי הלילה עוד נצצו בעיניי, כך אמרת.
|
אז לא נצא לטיול היום, אתה אומר
ומשאיר אותי מאוכזבת מעט
ועם טעם רע בפה
מהפעם האחרונה שנשכתי אותך.
|
לא תדע כי לחשתי דמעות
ומילים עמומות
אל כרית הסופגת בשקט.
|
הוא שבוי בה, מבטיו מלווים אותה כצל ימים ולילות. רוצה שיתעורר
כבר, שיתפכח ממנה.
|
מאותו הר גבוה
מפסגתו הצחורה של האושר
אמרה - שבי למרגלותיי
ואחביא צרותייך.
אך לא תוכלי.
כי כל כך שמחה את
כה בוהקת ומאושרת
ואני עודי חיה בחושך
העונג שבחיים הוא לא חלק מעולמי.
|
מתערבלות בין סימני פיסוק
שוואים מעופפים
|
מנסה לגרום לך
לזלוג ממני
בדמעות גדולות ואדומות
לגרד אותך מגופי
|
בצריח אבן גבוה וקר
ישבה וחיכתה.
סירקה שערה הארוך הבוהק
צפתה במשחקי אור ראשון של בוקר
על ווילון חלונה.
|
אתה משתמש בהן
בכזה חוסר זהירות
|
מול החיוך שלך
אני תמיד מסכימה.
|
הוא לא כאן
הוא לא איתך
אבל
הוא שומע.
|
בועות קטנות, שובבות שכאלה
קוראות לי לעבור
למקום קצת יותר
חמים
|
אני בסדר
ברגע זה.
עוד שנייה אחת
שבריר של
אחשוב שוב עלייך
|
הייתי מתנצלת
בדמעות דרמטיות, ברגש
אם לא היית כזה
אידיוט
|
זה לא ששיקרת.
נכון, זה בכלל לא כך.
רק לא סיפרת את כל האמת
לאמיתה.
|
הייתי מטיחה את הראש שלך בקיר
חזק חזק
|
אם דמותי אי פעם עלתה במוחו
בעת שחלם בהקיץ
בשיעור משמים כלשהו.
|
אני רוצה לכתוב לך את כל המכתבים שכבר קראת.
עם רווחים מסודרים, שיהיה מה לקרוא בין השורות.
וגם התחלה ואמצע וסוף, שלך לנצח - אני.
|
הייתי מוכנה ומזומנה לצאת ולכבוש את העולם, מצויידת רק בחולצה
בעלת מחשוף וכרטיסיית אוטובוס, שהיו אז כל נכסיי - אך האמנתי
בעצמי כאילו הייתי מצויידת ביכולות קסומות כלשהן לכבוש את
לבבות האנשים.
|
את חייבת להבין שהוא לא קיים באמת.
די, תפסיקי, את כבר לא ילדה קטנה.
|
היא לא באמת פרח קטן
שרק מחכה לטיפות הראשונות של הגשם
שיפריחו לו עלי כותרת
וישכרו אותו בניחוח פריחתו שלו.
|
וגם אני כמו מצלמה
ששיחקת לה בפוקוס
ולפתע התמונה לא ברורה בכלל.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
דברים כבדים-
שוקלים יותר.
הסלוגניסט. |
|
