|
פתאום באוטובוס דרומה
כשאסור לחייך
מישהו שנשמע כמוך, נדמה לי
|
שקעים ובליטות,
לחיצות אצבעות
עצמות לחיים
(צרובות שמש)
|
בכל נעיצת מקל ושלשה צעדים
אתה הולך ומתרחק;
מכל פסגה אורות העיר מנצנצים חלש יותר מעל המפרץ,
כשאתה נספג לדפנות התודעה.
|
קמ"ב, ספטמבר 06'
עפרונות על נייר
|
סבא שלי ז"ל ואני, נחל כזיב, 1990
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אז הם כיבו את
האור, והכל נעלם |
|