צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

הוא מעלה את טרדות היום שלו ואני מנסה לעזור לו, מציע פתרונות
יעילים, מחדד לו את הכיוון שהוקהה מכל הסחות הדעת הבלתי נמנעות
שטורפות אותנו. אחרי כמה זמן, לפעמים זה ימים לפעמים שבועות
ואף חודשים, הוא כבר מבין את הדרך שלפניו ומתחיל לצעוד בה

מה שהכי הטריד אותי, זה למה חברה שלי הופיעה בסגול?
החלום היה לפני שבוע...

משקלטתי שאני מדבר עם כלב במקום לעזור לחברה שלי לסחוב בירות,
הלכתי לעזור לה.

כשבחורה עם הכלב שלה היו מסתלקים מהגן היה מתעשת כמתוך חלום
ונזכר שהוא נמצא בפארק מסיבה רשמית יותר מלצפות באיזו כוסית
מתכופפת לחבק את הכלב שלה. אה, כן - הוא הוציא את בץ לטייל.

"קבלו את הבחור המוכשר הזה, מומי קלבסה!" (תשואות - לא נשמעות
פה)
עם שם כזה הוא חייב להיות גרוע. קלבסה, זה שם חרא לבדרן ועוד
אחד שרק מתחיל.
"שעועית. מה טוב בה? אי אפשר לקחת אותה לים"
יופי, עוד חקיין סיינפלד. חבל שמוטי לא פה לראות את זה.

אנחנו חיים יחד כבר שנתיים. היא עובדת, לומדת, מנקה, מבשלת
ואני נח כל היום, מחכה שהיא תבוא בערב ותעסה אותי עם שמן.
אני יודע שהיא מתעסקת מהצד עם עוד כמה גברים. אבל הם מתחלפים,
תמיד היא חוזרת אליי.
היא רוכבת עליי או שאני נכנס לתוכה, מרגיש כל ויברציה שעוברת

התמקדתי בנקודה הזאת....כעבור כשתים עשרה שניות אני מבחין
במשהו בתוך הנקודה הזעירה הזאת שבקיר. משהו צבעוני מציץ משם,
משהו שלא הבחנתי בו בשש השנים שאני יושב בחדר זה יום יום.

סטרוליק:"התקרבתי ואז הוא זינק עליי עם הדוקרן, צעק לי 'אתה
חרש בנוסף לזה שאתה אשכנזי?' והכניס לי לצלעות וליד, רואה את
החור?"
שוקי:"ווואוו, אתה חתיכת כלי, אני רק קיבלתי ממנו ספסל ציבורי
לאוזן כי הוא לא אהב את העגיל"

סטרוליק:" מה? מה פתאום ברברה סטרייסנד?"
ש:" לא לימדו אותכם את השירים שלה בשיעורי מוזיקה בבית ספר?"
ס:" לא יודע, אני למדתי בבית ספר של ילדים סטרייטים"

סטרוליק:"אני? כן. אני בסדר עם אנשים, לא הייתי מתעצבן עליך"
שוקי:"אכן כך? ואם, נגיד, אני אבעט לך בטעות בביצים?"
ס:"באמת, איך אפשר לבעוט למישהו בביצים שלא בכוונה?"
ש:"אממ...אפשר. נגיד אתה בטעות מתיישב על שפיץ המגף שלי
בעוצמה"

ס: "זה אפילו לא חרוז, יא חור בקונדום. חרוז זה 'חבר, המחזור
שלי מאחר'"
ש: "אה, כאילו חברה שלך-"
ס: "יופי, טמבל, זו הברקה (משתהה שנייה, מסתכל על שוקי בגאווה
מתעצמת). יפה, אה?"

אבל כשסעדיה הנרקומן בא להתוודות בפניי שהוא משתמש בסמים לא
ידעתי איך להגיב. זאת אומרת, הוא היה כן איתי וכנות זה דבר
שצריך להעריך, לפחות ככה טוען צחי השקרן.

סטרוליק:" כן, לשבת פה על החוף, באנגים, סמבוסק בולגרית עם
ביצה."
שוקי:" עם ביצה? תן ביס (לועס) יש לזה יותר טעם של בולגרית עם
ביצה של קוף"

שוקי:" לא, אמרתי לך שאני רוצה לנהל שיחה רצינית"
סטרוליק:" טוב, אני ישאיר אותך לבד עם הנשר, אני יודע מתי אני
לא רצוי"

זה שוקי וסטרוליק שצריך לקרוא בקול עם עוד מישהו, זה די משעשע
לנסות לדקלם את זה בלי טעויות.

עד אז לא עבדתי בחיים שלי כבייביסיטר, אז היה לי שוק כשהם
ביקשו שאני ינקה ת'חרא של התינוק. היה כיף, עד הקטע שהתינוק,
ששון שמו, התחיל לבכות כמו הומו. אז אמרתי לו 'אם תמשיך ככה
בחיים לא תזיין' אז הוא בכה עוד יותר.

שוקי: "בואנה, זו אחת החתונות הכי מעאפנות שהייתי בהם"
סטרוליק: "כן, הכלה לא נותנת"

שוקי נכנס ל'משרד' של סטרוליק ומוצא אותו צובע בלק את
הציפורניים באצבעות של הרגליים.
שוקי: " 'באמצע פגישה',הא?"

סטרוליק: "תגידי, את חושבת שהטייס ייתן לי לעשות סיבוב?"
דיילת: "אני בספק אדוני"
סטרוליק:" למה, רק הוא יודע להטיס? את יודעת כמה שנים שיחקתי
בטורבו הגה?"

שוקי:"היי! תירגע שם! אל תדבר ככה על אמא שלי!"
סטרוליק: "מה אני יעשה, היא ואחותך דומות כמו שתי טיפות מים"
שוקי: "איך הן דומות אם אחותי עברה מזמן תאונת דרכים קשה
שעיוותה לה לגמרי ת'פרצוף?"
סטרוליק: "זה רק מראה כמה מכוערת אמא שלך"

ס:"הו, כבר שבוע וחצי בלי להוציא את האף החוצה ליותר מחצי
דקה"
ש:"אז בגלל זה כל כך מסריח פה?"
ס:"כן. אני לא מרשה לעצמי לפתוח את החלונות וגם כי התקלקל לי
הדוש לפני חודש"
ש:"מה? מה הדבר הכל כך נורא שעוללת להם?"

ש:" אז מה, הספרים הם בערך כמו הכלב שלך"
ס:" כן, ברחוב אני אפילו קושר אותם לרצועה"

סטרוליק:"לא, את זה אמרתי בסוף הפגישה"
שוקי:"ברצינות?"
סטרוליק:"אחרי שגיליתי שהיא כלבה אמיתית"
שוקי:"מה, יש לה שש פטמות?"

סטרוליק:" אשכרה. המסכנה התעוררה כולה בזרע אז אמרתי לה 'יא
מגעילה, הבאת לי ביד בזמן שישנתי?' אז היא עזבה אותי"
שוקי:" וואלה? חשבתי שתגיד 'אז היא התאהבה בי'"

ס:"כן. אני לא מבין למה צריך לצרף לשם שלו את התואר אנס. זה לא
שהשם לופו נפוץ"
ש:"לסבתא שלי קוראים לופו"

ס:" תגיד לי כבר שלום ונגמור עם זה"
ש:" כן, תגיד לו שלום, מה אתה נקבה?"
ס:" פתח כבר ת'פה!"
ש:" עדיף שהוא לא יפתח, הוא בטח מסריח!"
ס:" כן, אתה מסריח כמו שאף ילדה לא הסריחה לפניך!"

סטרוליק:" היא גמדה, מה היא יכולה להועיל?"
שוקי:" דבר ראשון היא לא גמדה, מטר ארבעים זה די טוב"
סטרוליק:" אם אתה צריך משענת"

סטרוליק:"שוקי, רוצה לראות קסם?"
שוקי:"כן, מה הקסם?"
ס:"הקסם הוא: תראה איך שפיץ המגף שלי נעלם בתוך התחת שלך"
ש:"עזוב, קסם דפוק"

שוקי:"תגיד, למה עוד צריכים טייסים במטוס? אני מתכוון..."
סטרוליק:"איך הם יודעים לאן לפנות כשכל מה שמקיף אותם זה
עננים? מקסימום הם רואים קצת את הקרקע במטושטש, לא מבין את זה"

שוקי:" רק על זה אני מוסיף לך לפחות איזה חמש שנים שלא תמצא
בבוקר את הנייר טואלט שגמרת לתוכו לילה לפני"
סטרוליק:" חפיף, אני דורך על כאלה כל בוקר"

חצילים ידועים כירק סגול כהה עם קצה(אני לא יודע מה המונח
המדעי) ירוק. אבל האם אי פעם התבוננתם בחציל מקרוב? האם בחנתם
את המרקם והצורה המשוכללים שלו?

ואז, אז הכול, הכול לגמרי
נהיה לעצב גדול
כי את ואני זה לפני דקה ובעוד שנייה

היא מכוערת, מחוצ'קנת, מפגרת, בלי סנטר (או עם כל הסנטרים)
ועדיין איכשהו אתה נמשך אליה. אלה ההורמונים שאחראים לזה. אם
לא ההורמונים היית מאושר. כרגע המצב שלך קרוב יותר למיוסר. אבל
זו לא אשמתך, הם פשוט שם והם עושים מה שבא להם. חייך, דפוק
שורה של שיניים לבנות

אתה נוטה לעצום עיניים כדי לראות יותר, מנסה להתאחד עם הקצב
ולאבד צורה מוכרת, להפוך לגל קול שמשייט בקהל, ללטף כל רוקד

ושתראי את השנאה והדחייה שאת יוצרת בי רגע אחרי שאני גומר לך
על הפרצוף הלבן הזה, על השפתיים האדומות המלאות האלה.

אחד אחד הוא אוסף את המוצרים הבסיסיים העטויים בגדי חג אל חיק
הסל הזמני שנדמה רוקע רגלו על הרצפה בעצבנות בציפייה לסוף
הרומן המפוקפק הזה, סוג של זונת פלסטיק מסורגת.