[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
היא הפכה ליצור שכבר לא היה אנושי. איזה יצור אנושי היה חוזר
ממלחמה עקובת הרג ורוע רק כדי לשרוף את היער שנתן לה חיים? היא
לא הייתה אנושית. לא עוד. היא ויתרה על האנושיות שבה כדי למצוא
את עצמה. כעת היא הבינה שהיא לא חיפשה את עצמה. היא חיפשה את
החיים.

אהבה נכזבת
עיניה הסגולות חלפו על פניו בין אלף עינים באות והולכות. הכוח
שהיא הביאה עמה לכל מקום בו דרכה ביטא את כל מה שהיא הייתה
בשבילו. לכל אדם יש מטרה שלמענה הוא קם כל בוקר. מוריו הזהירו
אותו שלא יבחר בה כמקור כוחו, פן היא תעלם והוא יעלם יחד איתה.
הם לא הזהירו אותו


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
One lone wolf,
Lupis, his name.
Prawler of the night,
Guardian of the lunar flame.

אינטרוספקטיבי
מי אנכי שאדע מהו סבל?
מי אנכי שאכיר את הכאב?

קצרצר
לעולם בני האדם יש חוקים שכל אדם קובע לעצמו. איתם אדם משחק
בחיים.

עצב
אלף מטבעות נאמרו על משאלתו,
אך הבאר עוד לא הורגשה.
חתימתו נשרפה במדורת הדימוי,
אך שם, לא נמצאת התשובה.

מצב
אלף צבים מפה לשם,
הכל ירוק בחוף הים.
צב אחד מעל כולם,
צב אחד נופל וקם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
אני לא מזדהה עם הרבה אנשים. אני יותר מדי פעמים מוצא את עצמי
מסתכל על אנשים מלמעלה. לפעמים אני מתנשא, ולפעמים אני נדמה
כמתנשא. לפעמים אני שם בשביל אנשים אחרים. לפעמים אני רוצה
להיות יותר שם בשביל אנשים אחרים, ולפעמים אני רק רוצה מישהו
שיהיה שם בשבילי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ישבנו יחדיו, אבל לא באוטובוס. יש יותר מדי סיפורים על ישיבה
באוטובוסים. אין זה סיפור ארוך. יש שיגידו שאין זה סיפור כלל.

הוא נטה לטייל בלילות ברחובות זכרונותיו, לאור הירח הדמיוני,
בחיפוש אחר רעיון שאבד.

כולנו אוחזים בזיכרונות עתיקים וחבויים היטב מתקופת אלו שבאו
לפנינו באוקיינוס, זמנים פשוטים יותר, כביכול, בהם היה עלינו
רק לאכול, לשרוד ולהתרבות. חלק גדול מהזיכרונות הללו הם
צלילים. בתקופות החשוכות היה רק את הרעש. עם הזמן הרעש הפך
למוזיקה.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עפרון על נייר מחברת
אל היצירה
"אני אוהב בית ספר." הוא המשיך לומר לעצמו.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
מוות לערבים,
מוות לאשכנזים,
מוות לפה מוות
לשם! די כבר
לחלק לי הוראות,
מי אתם חושבים
שאתם?!


מלאך המוות
מתמרד


יונתן הקטלן


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/AmitaiCohen
יוצר מס' 31462. בבמה מאז 15/2/04 16:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאמיתי כהן
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה