|
הספדים לאין-ספור הוא נשא לזכרה
|
בין מלים מתחפשות
שרק מחפשות
לומר את שאין
ביכולתן
|
היונה אז תשוב,
ובפיה ענף-זית נבול
|
לו היית נסיכה ואני הנסיך,
... הרי רק נשיקה קטנה, מלאת רגש
|
אף אני איני חפץ
ללכת שותק ומיותם.
|
היה זה אור ירח
שהכסיף את שערה
ולב שבור
אך בחור שמח
הכזיב את צערה
|
האושר האפל זוהב בתוך החושך
|
עכשיו אתה חיוך/ וצחוק ותלתלים/ שלא הספיקו לאהוב/ שלא חמדו/
מספיק/ את החיים...
|
לבנות כך שיר,
בלי תעודות,
מבלי לדעת אם אני
בכלל כשיר
|
וידעתי כי מכל יצורי תבל ומלואה,
אין גם באל שום נחמה.
|
יש רגעים בהם אני מהלך
אבוד
|
נומי, עצמי עיניים
בחושך אין אימה
הפעם
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם רק הייתי
כותב יצירות
במקום סלוגנים
חיי היו נראים
הרבה הרבה
יותר...
אולי לא כל כך
הרבה יותר...
בעצם תשכחו
מזה!
אני?! בלי
סלוגנים?!
זה כמו צמח בלי
חמצן!?
חזי מ-144 מכור
לסלוגנים
בינוניים
ולמטאפורות
מטופשות |
|
