צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

כוחם הכביר של הסמופים ידוע בכל רחבי הפלנטה. הם לא מאמינים
שיש דבר כזה מספיק עוצמה, ואם תסתובבו ברחובות הערים שלהם ניתן
לראות למכביר כרזות ענקיות שכולן אומרות "כוח מביא עוד יותר
כוח מביא".

עכשיו אני בבית משוגעים כי למדינה יש תיאוריה שאני משוגע.
זה עצוב שבחורים נורמלים כמוני נמצאים פה ובחורים משוגעים כמו
הרצל חופשיים ומשוחררים בחוץ.

על הבמה יש כושית שמנה ומבוגרת, תמיד מחייכת ומאושרת, ומנגנת
מוזיקה אפריקאית שמחה עם מקצבים מוזרים. היא לבד על הבמה והיא
שרה ורוקדת ומנגנת בכמה כלי מוזיקה שעל הבמה כבר שעה בלי להאט
בקצב. משהו מטורף!

בכל אופן אני חייב לשנות את הסוף. צריך סוף מתוחכם יותר.
אולי אני פשוט יקטע את הסיפור וישמיט את הסוף שכתבתי.
זה אולי מתוחכם ובלי פואנטה ברורה מידי, אבל חלק יבינו את זה.

לאילו מבינכם שרוצים להכיר את סבתא שלי ועוד לא יצא להם אז
תכירו: קוראים לה רוחמה והיא משוגעת.
טוב, משוגעת זה ביטוי קצת יותר מדי קיצוני בשבילה.
מטורפת.
לא. גם זה לא. אבל היא סכיזופרנית רצינית. ככה לפחות אבא ואמא
אומרים.

גם היום דני בא הביתה ורצה לכתוב סיפור אבל לא היה לו על מה.
באותו יום לא קרה לו כלום.
על מה הוא כבר יכתוב ? על הקפה שהוא שתה בבוקר?
על העבודה המשעממת או על הקניות? על השקאת הגינה ?

עליתי הביתה, לקחתי את הטלפון, חייגתי אליה, וכשהיא ענתה
אמרתי לה שאנחנו נפרדים ושהיא מטומטמת אם היא חושבת שנמשיך
להיפגש וקיללתי אותה עוד איזה דקה ברציפות למרות שנראה לי שהיא
ניתקה באמצע.

עבר שבוע ואני לא מסוגל להירדם. גם בקושי לאכול ולשתות.
פירקתי את השעון יד שלי מרוב שיעמום כבר 14 פעם. הצלחתי להגיע
לרמת מומחיות כזו שהחלפתי בין המחוגים, האור בשעון דולק כל
הזמן והשעון רוטט כל שעה עגולה.

דוהר על רחבת ריקודים מהירה,
חדשה ונוצצת,
ואני על הבמה.

עטיפה של אלבום של פינק פלויד זרוקה על הריצפה. גיטרה קלאסית,
ספר -מילכוד 22- פתוח באמצע.
טלוויזיה 14 אינץ' ישנה מציגה סרטים מצוירים ב-MUTE. מחשב,
שומר מסך של כוכבים, בקבוק קוקה קולה גמור, חולצה ירוקה צבאית
זרוקה על הריצפה. לזרוק לכביסה בהזדמנות.

הגדרת המילה 'מילה' ('מלה' בכתיב חסר) לפי מילון אבן שושן:
1) צירוף של הגאים המביע מושג כל שהוא.
2) כריתת בשר הערלה.

פילוסופיה זו מילה יומרנית. המילה בירבורים מצחיקה אותי.

מה שאני רוצה לספר כאן זה לא בדיוק סיפור.
גם לא חיבור או אנקדוטה.
אין לזה פואנטה או מוסר השכל.
סתם רציתי לשתף אחרים. מעיין התוודות.

ציור ראשון בPAINT של WINDOWS.