|
נובמבר 1997 לפני קצת יותר מחמש שנים הסיבה שאני זוכר את
התאריך כי זה היה שבוע אחרי יום ההולדת שש עשרה שלי.
יצאנו חמש חברה לפאב בתל אביב שהכרנו את הבעלים שלו.
|
זהו הרגע שבו מפסיקים לחלום חלומות
ומתחילים חשוב ולהתנהג אל העולם בציניות.
שמפסיקים לסמוך על טוב לבם של אנשים
וכל הזמן מחפשים כל הזמן מניעים נסתרים
זה קורה כשנפגעים יותר פעמים משניתן להחלים
|
רואה אותך רוקדת ורוצה אלייך לגשת ואיתך לדבר
אבל כל מה שיוצא לי זה מבט מוזר וחיוך מפגר
רוצה להגיד לך שאני חושב שאת מדהימה
אבל בכל פעם נעתקת ממני הנשימה
|
שמרתי על עצמי
שמרתי על עצמי אבל ממי?
נפתח כלפי שוב אבל לאט
נפתח למרות שהעולם נעלם לי כמעט
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
תשמעי, לכל אחד
יש את הצרות
הקטנות שלו.
אני, למשל, סובל
מציפורן
חודרנית. ידידי
אמנון נשוי
לאישה קשה
מנשוא, אחותי
בלונדינית
טבעית,
אבא'שלי ערומקו,
ולך יש סרטן.
ביג דיל.
שלא תקחי לי את
זה קשה עכשיו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח
ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
