|
שהדמעות והיאוש
שלי לא יטביעו
אותי ואותך יחד!
|
בשלולית רואים את השתקפות השמים
במראות רואים את השתקפות הפנים.
מבין העצים מציץ איזה ילד
|
כשהכאב נספג בתוך זרמי האהבה
מרכז ליבך פוגש בחץ נורה
הוא כואב ובוכה
|
יום אחד אתם תבינו
שהעצבות היא תוצאה של אהבה
|
כשעיניי עצומות
אני מביט לשמיים
רואה כוכבים
שאף פעם לא נראו
|
בתוך רקיע אדמדם
דמיינת דמותי
אלוהים הוא לא מושלם
אל תתאבדי
|
איך בכיתי כשהלכת,
איך כאב לי כשעזבת,
כשעיני הורידו דמעות,
ולבי לא הפסיק לבכות
|
אני נוסעת לדימונה עכשיו,
לבית הקר מחורף
לשמיכות הפלנל הלבנות,
|
המוות מרגיש בודד על שפתייך
הלב מצטער על נשימותייך
ציור חדש מעלה עשן בגללך
אבל לך עדיין יש חיים בליבך
|
תגידי לי איך לאהוב אותך
בין הצללים האפורים
תאמרי לי איך לחבק אותך
בין הים לבין גלים
|
תגידו שאני עצובה דיכאונית ומוזרה
תגידו שאין לי מטרה
|
תנו לה להבין שהחיים הם מתנה
כזאת שלא כול יום מוצאים אותה
אחת שאפשר לחיות באמת
ולא ללמוד ממי שמת
|
ועכשיו שיש משהו שונה שגורם לי לבכות, ועכשיו שיש מישהו אחר
שרוצה לשנות, אני מוצאת התרופה. אני שלמה עם העובדה שהיום,
בלילה קר זה, אני הולכת לעננים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
קונדום שחור זה
כמו מסיכת
אב"כ.
אתה לא בטוח אם
אתה נחנק, אתה
נראה כמו חייזר,
ויש לזה ריח
שאולי כבר עדיף
להידבק ממשהו.
קומיצה, חוקר
לאטקס. |
|
