צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

בילדותי תמיד פינטזתי על אביר-נסיך על סוס לבן צחור כשלג שיבוא
ככה פתאום בלי שום הודעה ולאחר שיתקרב יושיט אליי ממרומי מושבו
על הסוס זר עצום של שושנים אדומות, אדומות כאש אהבתו אליי,
אדומות כמו ליבו הפועם באהבה רק בגללי ואני ייקח את הזר יושיט
את ידי אליו והוא

"...אני אפעיל את מכשיר ההקלטה, זהו, ועכשיו תספרי לי מה שאת
רוצה, אחר כך אני אשאל שאלות ובזה יסתיים הראיון". "אוקיי,
אמממ במה את רוצה שאני אתחיל?" "טוב, בהתחלה, באיך עלה לך
הרעיון שפתח בפני האנושות את האפשרות לניצול טוב יותר של הזמן
שלהם, בהתחלה של "גלולו

בזמן האחרון אני מרגישה שמישהו מסתכל עליי, לכל מקום שאני
הולכת. כשאמרתי את זה לחברות שלי הן אמרו לי שאני סתם
פרנואידית, האמת יכול להיות, אבל אני מרגישה שזה יותר מזה,
באמת, כי יש גם את כל הדברים הקטנים האלה שאנשים שבכלל לא
מכירים אחד את השני אומרים לי, כלו

תמיד ידעתי שאני שונה. מאז שאני זוכרת את עצמי, אף פעם לא
אהבתי את היום, או את המלאכים המעופפים שמגנים מפני הרוע. תמיד
כעסתי כשהמכשפה מתה בסוף הסיפור, שנאתי את אותו אביר שניצח את
הרשע ו"הציל" את הנסיכה, שלא ביקשה ממנו שיציל אותה אפילו.

'אם לומר את האמת, כן.'

אני רוצה לספר לך משהו.
אני רוצה לספר לך על היום בו הרגת אותי.