|
כמה דקות אחרי שסוף סוף הצלחתי להירדם הרגשתי לחץ עז בידי
השמאלית. הותקפתי באגרסיביות ע"י זוג שדיים ענקיים שאמרו לי
במבטא רוסי כבד, "לא להיבהל, לא להיבהל, אני מודדת לך לחץ דם".
"מה, מה השעה?" "רבע אחרי שתיים בבוקר". "דנקה, תודה", מלמלתי
לעבר ראשה המוסתר.
|
"אני מפחד בוני, אני מפחד! את מבינה שאין לנו הרבה סיכוי לעשות
את זה?", אמרתי לה כמעט בלחישה, "ואתה מבין שמצב האוויר פה
הולך ומידרדר", היא שתקה לרגע והמשיכה, "ואם לא יחול כאן שיפור
משמעותי גם אנחנו ניעלם בקרוב!", ...
|
איש מהמתים בגבעה לא נלקח אליה בשיבה טובה, אחדים צנחו מסוס
משתולל או פגשו בטרקטור, מתי מעט בחרו במוות כאלטרנטיבה
מועדפת, וישנם אלו שדעכו באיטיות בעטיה של מחלה חשוכה, אין
נשמות שהוקרבו על מזבח האידיאולוגיה, אין גיבורי מלחמה ואין
גיבורים שנפלו במילוי תפקידם
|
הזמנתי הפוך וארוין התלבט קשות בין אספרסו קצר לארוך, מלצרית
רזה בחולצת בטן מבליטה ופירסינג בפופיק התקרבה ורשמה את
ההזמנה... אחרי שהיא יצאה מטווח שמיעה נזכר ארוין ברוגז קל
שהוא רוצה גם עוגה.
|
במשך ארבעה ימים בדקו לי דם בטירוף, כל שעתיים בווריד, אפילו
בלילה היו מעירים אותי כמה פעמים עד שבסוף נגמרו הוורידים
באזור המרפקים ועברנו לוורידים בכפות הידיים,
|
הרבה מתים יש על הכביש הזה, אני מהרהר וחולם על האלי ברי צונחת
עירומה ממטוס לבן ועל אמנדה פיט ורייצ'ל וייז, שמעודדות אותה
מהקרקע בלבוש מינימאלי. בין האלי לרייצ'ל אני שוב חושב על
השיחה שהייתה לי עם דונה כמה שעות לפני שיצאנו, "אל תשאיר אותי
שוב באוויר, אני חי
|
... נגשתי לדלת האחורית של הוולוו, כשניסיתי לפתוח היא נתקעה
במשהו מתכתי, צעדתי חצי צעד לאחור ואז קלטתי פתאום כסא גלגלים
מונח פתוח מאחורי הרכב. מסוג הדברים שנמצאים לך מול העיניים
אבל פשוט לא רואים אותם, כי הם לא אמורים להיות שם.
|
נכנסתי לטרמינל ואיתרתי בית קפה צדדי, הזמנתי כוס תה גדולה עם
לימון והתיישבתי בעייפות בפינה מרוחקת של בית הקפה, יש לי
שעתיים וחצי להעביר עד הטיסה חזרה לוורשה והדקירות הקלות
שניקרו בגרוני עד לפני מספר שעות הספיקו כבר להתרחב ולהתפשט אל
חלל הפה והפכו לצריבה
|
צלצלתי למפעל של בננו האמצעי והשארתי הודעה למלי מזכירתו
החדשה. שישים ואחת שנה שאנחנו ביחד ועוד מעט יבואו לקחת
אותה...
|
בואי נהיה את ואני
את ואני ואוהל במדבר
רק עוד רגע את ואני
רגע לפני שנהיה לאנחנו
|
אאךךךך ... רחליקה ...
שם מתחת לשקע טבורך
נשיקה חמה נעימה נעימה
כזו שגולשת ועולה באיטיות
לגבעת החלומות הכמוסה
|
איילת רוצה שאני אכתוב שירים
אני רוצה רק לכתוב אהבה
אני רוצה נובלה
לא רוצה שורה תחתונה
|
מלכה לב אדום
פותחת בקלפים בשוק מחנה יהודה
היא שותה להם את הדמעות מהעיניים
חשכה
הם מהססים
|
פגשתי אותה לפני חודש
ישבנו ביפו
יש לה קו לאורך כף היד
באמצע
יפה כזה
מצד לצד
|
רחוק מעבר למדבר
יש קרנבל
מקום נסתר
עושים שם ניסים
גמדות וננסים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני לא כל כך
אוהב את
"ה-מאדנס"
אהבתי אותם הרבה
יותר בתחילת
הקריירה, כשהיו
סתם "מאדנס"
האיש שהמציא את
סימן השאלה |
|
