|
האולם היה מלא מפה לפה בבני אדם (לפחות כך הגדירו את עצמם).
הבמה קושטה בקישוטים, האורות מסנוורים, ומיקרופונים על עמודים
גבוהים ריחפו בחלל האולם.
אז עלה מר תמאה לנאום. לומר לאנשים את מה שהוא חושב (למרות
שבמציאות הוא לא חשב ככה).
|
לפעמים אתה חוזר להשתגע
שב אל הטירוף ממנו באת
והטירוף תמיד בך מעט נוגע
|
רגעים של חולשה נפשית, אטימות פנימית
כבר אין הרבה דברים שמשפיעים לי על הרגש
בקושי מוצא דברים שמשפיעים בכלל
עכשיו רק מכות יבשות גורמות לי לבכות
|
האנשים שעושים את המציאות
שלט רחוב זוהר, ואחריו ראיתי ילדה
|
בסוף כולם נופלים
כשהזין עומד
כשהכוס רטוב
|
אכלתי פרצופים שלמים, שמחים ועצובים
שמעתי דלתות שרות, שרות על סוף
אחד אחד אכלתי
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה זה תביא
משהו...
לא שמעו פה על
מילות הקסם? |
|
