|
I don't want my love
To hate me
And I don't want my life
To be sad
|
tell me i'm ugly
it's ok
let me know if i am
|
throw your first breath out
bring your last one in
tell me darling do you want me in your scene
|
אבא אומר לי להזהר
שלא אצטנן
שלא אתקרר
|
אני רואה אותך
וחושב
למה היא לא יכולה להיות כמוך
|
אני צועק אלייך
כמה
אודרי
נזכר בשפתייך
זועק
תחזרי
|
נוסע באוטו החדש לבד,
בדרך צריך לאסוף את גלעד,
|
אתה לא צריך לומר לי
שאתה אוהב אותי
גם אם כל מה שנותר לי
זוהי תשוקתי
|
הם נעו מצד לצד
לבושים במדים
הקולות של פעם
בי עוד מהדהדים
|
אחי
איך יכולת להסתכל עליי
|
כבר זמן רב
אני חושב עליו
על אותו משפט ידוע
שמבטא כלפייך
את ההרגשה
|
אין ספק
אתה יכול לעצור את נשימתי
יש לך זכות לגרום ללבי להשתולל
לגרום לי להתבלבל
אין ספק
אתה יכול לקחת אותי
|
מנותק משאר העולם
לא מבין איך מצליחים כולם
לשרוד ימים כה אפורים
ונעלם
|
מחפש נחמה
פינה חמה
מחפש להיות...
|
אם אני רק אעצור
ואקח את הזמן
חול ביד
שמש בצד
והמחוג נעמד
אושר
|
ואולי אפילו מתחת לכסא
מסתתרת התשובה
שניסית לחפש
בכל מקום אחר
מלבד אותו מקום
שבו ישבת
|
אל
תשאיר אותי כך
איך אתגבר?
|
בבקשה
אל תשלחו לי את הנער
אני אבכה
אני נשבעת
|
אני בוכה
וזה לא כי גילו אצלי מחלה סופנית
אני בוכה
וזה לא מפינוק, אני לא קנטרנית
|
ביקשתי משאלה
והתגשם לי החלום
אני לא מאמינה גדולה
אבל זה השתנה היום
אולי לא בקסמים
אבל בכוח העליון
יד ענקים שולטת
בנבואה ובחזון
|
אני רק בן אדם
ובטח לא מושלם
ונמאס לי לעשות בשביל כולם!
|
אסור לי לחשוק בך
ולך אסור בי
אז איך זה ששנינו
בצעד לא הגיוני
מפרים את הכללים?
|
סיפור לילה טוב
אתה אומר לי לעזוב
איך אפשר?
כבר מאוחר...
|
ביקשת את הטלפון שלי
סבלתי
רעדתי
נתתי
|
על במת בטון באמפי
מתרכזת
וחורזת
שיר שלא שלה
היא תופסת
את ראשה
ויוצאת מהבמה
|
אתה מבקש בקשה קצת אחרת,
אם לא אכפת לי, אם אני לא ממהרת
|
שלום, אני קוראת, שלום
האם יש מישהו שם?
אולי זה רק גורל קורא לי
שלום, אני קוראת, שלום
מישהו שומע אותי?
מעניין מה מצפה לי
|
לחוסר ודאות הגלום בצעיר
לשתיקה חסרת המשמעות
לרצון באוויר
געגועיי לחופים בשירים עתיקים
לשינה ערבה
חלומות מתוקים
|
דגים שוחים לעבר החוף
הם נותנים לי לקחת את חייהם
לשים אותם בדלי יבש ולעטוף
ולנצל את טעמם שלהם
|
ועוד יום אחד עובר
מתוסכל אך מתגבר
על פניך ועל ריח
שמאז עוד לא שוכח
זמן
להתעורר
|
שוב הבוקר עולה
ואני זקוק לחיבוקך
בלבד
|
הוא חזק
מהיר
ונרגש
האם אני מרגישה אותו ממש?
|
הגעתי אל סוף החלום
כשהגשמתי אותו
ולא חלמתי עוד
וזה היה איום
|
דיכאון
אופף אותי, סוגר אותי ומכתר
דיכאון
בא אלי תוקף אותי ולא עובר
|
הדמעות שלי שורפות לי בלחיים
הן יורדות באיטיות אל תוך הפה
וכשעצוב לי בינתיים
אני מנסה למחות אותן, אבל זה לא יוצא.
|
ואמרת לה שלוש מילים יפות
שעשו לה באוזן רק נעים
היא דיברה על ילדים, חשבו אחרת הבריות
כבר חיפשתם ועוד אינכם מוצאים
|
על המעיין שורק הרוח
מלטפת השקיעה מימיו
ומסביבו מרחב פתוח
|
איני יודעת עלינו עכשיו
האם נחזור? האם נאהב?
|
קיבלתי אותה יפה
טהורה וצחיחה
היא הייתה מונחת
עליזה ושמחה
|
הם
נשאו את מבטם בגאווה
לעברה
|
מי מינה אתכם למבקרים
ל"בונים"
לגדולים, לקטנים?
מי החליט שאין לי פנינים?
|
הנער, חסר הגזרה, והלא גבוה במיוחד
הנער, ששערותיו אינן גולשות
עיניו אינן בהירות
|
הסחיבה הזאת
מעיקה עליי
סחיבת היום
עוד נסיון
להשלים עם עצמי
|
התבגרתי
אין לי טיפה של ספק שהייתי ילדותית
הבנתי
ונפרדתי בצורה ידידותית
|
הקברים פתוחים הלילה
הם קצו משנתם
|
אני לא רוצה למות, אך מאסתי בחיים
רק השמש משכנעת אותי להתעורר
ולהמשיך לשרוד למען הילדים
מכניסה בי חשק להשאר
|
השריתי את עורי במים פושרים
נתתי לשערותיי לסמור בקור המדבר
כשאת פתחת את ברז עינייך בדברים
ושטפת אותי איתך ברגע מר
|
עכשיו אני מדברת
נפתחת כמו ספר
עכשיו אני מצטערת
מנסה לאחות את השבר
|
התבגרתי
אצלי הכל שקוף
בקש, קח, אתן לך
ממילא הכל כבר שרוף
|
התיתן לי ידך
הקרה הרועדת?
התשקני
אחר תחנוניי הגוברים?
|
אתה מרגיע-
'בטח שאני אגיע'
|
אתה לא מרגיש את הפחד
זה מאוד מוזר
מובלים כולם ביחד
אל מקום נסתר
|
צלצול של טלפון
אתה מדבר באדישות
זורק לי משפטים
ואני כאילו בתמימות
|
זה הזמן לעשות חשבון
זמן לשבת
לתרץ
|
בכיתי לך בלילה שעבר
בכי שבכיתי רק לבד
מתחת לשמיכה
צמוד לכר
בכי שחוזר אלי עכשיו
|
נושא את פניי קדימה, זאת שיטה חדשה
לרומם את מצב רוחי
מסביב עוברים ושבים גבר ואשה
אך אני מסתכל בנתיבי
|
זה סיפור אמיתי
תתעשתי
הוא אמר לך
מה היה עושה אותו הכי מאושר
|
אנחנו שניים
אבל זה רק אני
כשמחזיקים ידיים
מרגיש רק את עצמי
|
האדמה שואלת איך
והשמיים למה
לאן זה ימשך?
ועד כמה?
|
שתי עינייך נוצצות
בתוכן אישה נודדת
כמו גלים אל הגדות
כך את באה והולכת
|
היום נתקבצו כולם לשמוע החזון
מפי הנביא
הקשבנו, אני ואבי
|
אני לוקחת את כל המילים
חזרה
כל מה שאמרתי - תמחוק
כי אני מביעה
חרטה
|
אתם לא יכולים לשמוע אותי
וזאת אולי
הסיבה
שלא
|
טל בבוקר חם
יורד על חלוני
הפתוח
שאתמול בלילה
עוד הכתה בו
הרוח
|
בילדים יש הכל
ילדות היא פסגת חיינו
יש בה את התום הטוב
לדעת לומר הכל בפתיחות
|
יש בו משהו טוב
הוא צעיר ממני
אבל בוגר כמוני
יש בו משהו טוב
|
יש לי אמונה
אבל אני לא מתפללת
לא מקיימת מצוות
לא הולכת לבית כנסת
|
יש לי דחף לכתוב שיר
איזה תרפיה
נהדרת
לא, לא, אני לא מדוכאת
אולי אפילו
משוחררת
|
יש לי תאריך לאהבה
אפילו מצאתי לי שותף
יש לי תאריך לאהבה
ואפילו שעה מדויקת
|
ככל שאנו גדלים
כך אנחנו שוכחים
שפעם היינו סולחים
ונדיבים בחיוכים
|
כל הדממות כולן
נעלמו כלא היו
וקול אדם קורא
קורא להן בלחש
|
כל המילים בכף ידי
נאחז ב'שלום'
משחרר את 'אויב'
מניח לצידי
את המילה 'אוהב'
|
שני צדדים למטבע
אני שם באמצע
הגבול כל כך דק
אבל
הפער כה רב
|
היא הייתה חולפת
ולא משמעותית
אהבה בוערת
זה מה שיש לך איתי
|
לא שכחתי את הטעם
ואת סוד המתכון
התנור שבו בהיתי
סביב השעון
|
היא הולכת ותופסת
את מבטי
מבין העוברים
היא טובה
ומשחקת
ברובים
|
סע
סע לאט
אל תלחץ על הגז
גם אם
אתה מרוגז
|
האם ריחפתי למעלה
מהר מדי
ופקפקתי בקרקע המוצקה
היציבה?
|
אם תעצור, תקשיב חזק
עצום עיניים ותשמע, פתאום
שזה לא חלום
|
לך אל המקום אשר אהבת
אשר כף רגלך
בו דרכה
לך לך
|
אל תבכו עלי
היו שקטים
ככה זה להיפרד
גם לי קשה
עוד מעט הדופק יחלש
|
לקחו לי את המילים
שמו אותן בשירים ישנים, עתיקים
יכולתי לבקש שיחזירו
אך אני שואלת
האם הן שלי?
|
פניתי למודעת דרושים בעיתון
ואחרי שלושה ימים זומנתי לראיון
|
אני מודה,
לקח לי זמן להבין
ואולי הייתי קצת עיוורת
עברו ימים , אולי שנים
תמיד הייתי מאוהבת
|
סיפרו לי על מגירה של כלים
כשאנחנו כבר לא יכולים
|
כמה זמן לפני שניסע
את תבקשי הפסקה
זה שווה
אני אחכה
|
גם גרמי שמיים יודעים
שעדיף לי לרבוץ
עמוק בבוץ
לפי הכוכבים
|
מישהו אמר לי פעם
שאהבה שתלויה על חוט השערה
היא בגדר סכנה
כספינה בסערה
ואיפה את רואה
אותנו?
|
אינני יכולה להמשיך
בלי מורה
בלי מדריך
|
לא התרגלתי למתג האהבה
רוצה שיהיה תמיד על מצב הפעלה
אך ישנן הפסקות חשמל נפוצות
והמתג חוזר למצב "לרצות"
|
מתי בפעם האחרונה הסתכלת על החושך?
האם הדלקת את האור?
פחדת שתתעוור?
שלא תחזור?
|
משוואה
שני אנשים ונעלם
איקס ו-ווי אינם שווים
הטווח קטן/ שווה לאפס
|
נוסעים היום העירה
רוצים לשתות קצת בירה
ולהכיר את מירה-
המציאה
בדרך היא אומרת
שהיא קצת מסוחררת
מיד היא משחררת
יציאה
|
נוסע לשומקום
לא עוצר באדום
פוגע בה
ובורח מעצמי
|
אז מה אם יש עקרונות
תנו לי לדבר עם מי שהמציא אותן
תגידו לו שהוא החמיץ
שהוא פספס
שהוא החטיא
|
נעלת את הדלת
שברת את השקט
והדלקת חימום
ורציתי להיות מתנגדת
|
אני כאן בשבילך
ונושם בשבילך
אני חי ותומך
ומחזיק את ידך
|
צאצא של אור
ושל גל שחור
מתעטף בצרור
של בינה
קרן שמש רחוקה
שמחממת צחוקה
בלשון דבקה
|
עברנו גם את זה
והגענו בשלום
גם אם פחדנו
שלעולם לא נחזור
|
עוד יום עבר
ונראה כאילו שוב מחר
קרב ובא
עייפים כוחות אזלו
ועוד דמעות מחר
ירדו
עוד יום
עבר
|
חברה שלי לא מתעסקת
היא נאמנה
והיא שלי בלבד
|
אני לא יודעת מה יהיה עכשיו
למזלי יש דופק
אתה כבר לא שלי
אולי בעצם כן
כי אני כבר מוכנה לסלוח
השאלה אם אתה מוכן לתקן
|
ומה שמהדהד במוחי ונשאר
זה, שהשירה היא הכלי שלי לומר,
שניסיתי כבר הכל
וכאן זה נגמר.
|
אני פותחת את האור
ומתקדמת
עוד צעד
עוד צעד
עוד דילוג קדימה
וכמעט
נוגעת
נוגעת
|
יש ששאלו
מתי לבוא,
לקטוף,
לטעום,
לדעת.
|
יצורי הלילה יוצאים לצוד נשמות
מתווכחים ביניהם על השלל
מנסים להשיג פשרות
|
צריך לשנות את העולם
גם אני שמעתי את המשפט הזה
ושום דבר לא קרה מאז
ועדיין לא קורה
|
קולות הפטיש מעירים אותי
מנסה לא להתעצבן
אבל משתלטת עליי רוח כעס
ואני רק רציתי, כן
רק רציתי עוד יום בלי מעש
|
בין החול והים
המרחק לא רב
וקולך המר
מהדהד בי עכשיו
זו אני שאדע
שזה לא שווא
|
קח אותי
תאמר לי
שאני שלך
אתה שלי
תן לי הרגשה
של מישהו
בשבילי
|
רסיסי הטל
הם הכח המסתורי
הזעקה הנצחית
שבכל בוקר
שבה
|
הגעת אליי
כמו שרציתי
אהבת אותי
אני לך הייתי
|
שמש נעלמה
ואת הצל לקחה
אין לי דמות
ואין פנים
|
רק דבר אחד
היה עושה אותי שמחה
כשאני לבד
ואין לי מישהו מלבדך
|
שוב אני אומר לך
שאני שונא אותך
ומתאפק שלא לצעוק
|
תמיד נפלה לה בשטחים פתוחים
בשעות ובזמנים נוחים
אבל עכשיו היא מרעישה
קטיו קטיו, קטיו קטיושה
|
אני מתפלל בשביל לבי שלא ישבר
מתכופף קלות, לעצמי מדבר
|
שני צללים בדמות אדם
מתקרבים אליי ומבקשים מקלט
ואין דבר פשוט מכך
|
שש עשרים ואחת
עוד שתיים הוא מגיע
כבר יודעת מתי
|
ששש...
תעצום
עיניים, אל תפתח
תסמוך עליי
בינתיים.
|
יש שתיקה
כשאתה מסתכל עליי
או שאתה מחייך אליי
ואתה אומר לי הכל
בדממה
|
אני חייבת לך תודה אילנה
את הרמת אותי
כשרגליי שקעו
|
נרו תמיד מאיר
רוח פרצים מנסה לכבות
הלהבה זזה במהירות
אך מתרגשת קלות
|
אם יכל הזמן
לקחת איתו גם זכרון
וצלקת
להוציא שלדים מהארון
לרפא פצע פתוח
|
בגיא צלמוות אלך
אך אשא אותך עמי
וכך הפחד יעלם
מקרבי
|
שלום לך,
תהום של תקווה רחוקה
|
שנים עברו
עוד לא הצלחתי להבין
מה עשית לי
|
היי אילן,
כבר עברה שנה וכל מה שנותר ממך זה רק הזכרון. זה מוזר כי לא
הכרתי אותך אישית אבל הרגשתי כאילו הכרנו אחד את השני מצוין.
|
בולשיט, פשוט בולשיט. אני לא חושבת שהמציאו בעברית מילה יותר
טובה.
|
אמא של משה צועקת, חנה עוברת במדרכה ממול, ניסים שורק לה, מייק
ברנט מצליח בצרפת, לשולה יש פוסטר שלו על הקיר
|
שלום,
אני בטוחה שאתמול הופעת אצלי בחלום
זה סימן שלא שכחתי
זה סימן שגם אתה מתגעגע.
|
שקט,
זה מה שאני אוהב.
געגוע לצליל, הכמיהה הזאת. זאת התשוקה הכי בסיסית.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חיכינו לפתיחת
השערים בערב
במה. היה צפוף
בצורה איומה.
חיכינו שם
שיפתחו ואז,
מתוך הקהל מישהו
צעק: "פוגו!!".
ההמשך, לא היה
נעים במיוחד...
ביג מק בערב במה
פיקטיבי. |
|
