|
בתוך עולם הקרח
ילד קטן צורח
מפחד מהמציאות
נקרע
בין שינה לעירנות.
|
אצייר לכם מראה,
אצייר לכם בית חם ואוהב. אצייר לכם אהבה ורוח, חום וקור.
אכה בבד בכל כוחי והצבעים יכו בכם חזרה.
|
השתקפות צילו של אדם
בדמעה שקופה
|
גדלתי עם אכזבה. אכזבה של הוריי, שרצו עוד ילדים, אכזבה של
הישוב, שלא הצליח להשתקם מהמיתון ואכזבה של המדינה ממנהגיה.
החיים שלי היו בדיוק כמו של כולם, נורמאלים. תינוקת שקטה,
שגדלה להיות ילדה מלאת שמחת חיים.
|
"חכה, לאן אתה הולך?! אמרת שתישאר לצדי!" צרחה. אני חייבת
להשתחרר מפה, נכנסה נעמה ללחץ. היא ניסתה לשחרר אחת מידיה אך
ללא הצלחה. הריח הפך לעשן סמיך כל כך, כמו ערפיח.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שאלה היפוטתית-
אתה בשנת
1906בבאר
באוסטריה, ואתה
יושב ליד בחור
שקוראים לו
אדולף. אדולף
הזה עוד לא עשה
שום דבר רע
בחייו, לא נכנס
לכלא, ועוד לא
פיתח את הדעות
האנטישמיות שלו.
האם היית יורה
בו ובכך מציל
מליוני אנשים
מהשמדה, או הולך
לבמה חדשה וכותב
על זה סיפור?
סלוגן שלא בטעם
טוב. |
|
