גדלתי עם אכזבה. אכזבה של הוריי, שרצו עוד ילדים, אכזבה של
הישוב, שלא הצליח להשתקם מהמיתון ואכזבה של המדינה ממנהגיה.
החיים שלי היו בדיוק כמו של כולם, נורמאלים. תינוקת שקטה,
שגדלה להיות ילדה מלאת שמחת חיים.
"חכה, לאן אתה הולך?! אמרת שתישאר לצדי!" צרחה. אני חייבת
להשתחרר מפה, נכנסה נעמה ללחץ. היא ניסתה לשחרר אחת מידיה אך
ללא הצלחה. הריח הפך לעשן סמיך כל כך, כמו ערפיח.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
