|
זיתים, הוא אמר
ועזב
אולי תורמוס
|
מתי אוכל להביט בעיניך בגבורה בתושיה
כי כולי מאוכזבת, נכלמת בבושתי
שבמקום לראות אותך
ראיתי אותי
|
ואהבה גם היתה לי
עד שהזיוף הופיע לעיניי
ועזבתי
והוא הלך
וכאב לי מאוד
לא עוד
|
אתה מסתכל אלי כאילו גיליתי את סודך ואני שואלת שוב "אוכל
לעזור במשהו?" ובלי חשש ובלי היסוסים אתה מוסר לי שני תיקים.
האחד סגור ושחור והשני - פתוח ובתוכו תינוק.
|
מישהו רודף אחרינו.
אין לי מושג למה, מיהו, מי אנחנו אך מה שבטוח זה שמישהו רודף
אחרינו... הוא חמוש באקדח די קטן שנראה מעט צעצועי.
|
זה סיפור על נערה שלא ידעה להרים את קולה.
היה היתה נערה צעירה שמאז היוולדה היתה שקטה שקטה... לא היה זה
משום ששמרה תמיד על שלוותה. לא ולא! כבר מיום היוולדה נבהלה
היא עצמה מעוצמת זעמה על האיש שחבט באחוריה. מדוע הכל חייב
להיות כה אלים? כה גס? מדוע לא היה יכו
|
אני חשובה לו! היית מאמינה?! ככה סתם בלי לבכות
בלי לצעוק ובלי לדרוש ולרקוע ברגליי קיבלתי מה שרציתי
ובמקום לקפוץ משמחה אני מתבודדת לי...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מדענים היום
אומרים שגודל
היקום הוא סופי
ולא אין סופי.
זה מחשבה מאד
מנחמת לאלו
מאיתנו שלא
זוכרים איפה הם
שמו דברים
וודי אלן |
|
