|
בארגז חול יושב ילד קטן
שעושה המון רעש ובלאגן.
וכולם יושבים מסביב ומוחאים כפיים,
על ילד שהצליח להגיד מילה אחת או שתיים.
|
שתגדל, יש דברים שנספר לך רק שתגדל...
כך מבטיחים לך כולם
|
שוב היא בוהה בחלל החשוך, לא מבינה
מה הוא מרגיש, מה היא מרגישה
|
בלילה חשוך כוכבים בשמיים,
שנותנים טיפת אור לעיניים.
מאירים את החושך שנוצר באפלה,
ממלאים את לבינו בשבריר של תקווה.
|
אני לא אוהבת שפונים אלי,
ולא אוהבת שמתערבים בחיי.
אני לא אוהבת שכולם מציקים,
ועל הנשמה כל היום לי יושבים!
|
נוח לו להיות שולט, נוח לו שהוא עצוב כל הזמן.
|
מסתכלת למעלה מביטה בכוכבים,
מוצאת את עצמי מדברת לאלוהים.
מתפללת שיוריד גשם של ניסים
ולא יכסה את השמיים בעננים אפורים.
|
ואני מנסה לא להתערב
ולא לקחת שום דבר ללב
אך עם סף עצבים נמוך
זה קשה לא לעשות בדיוק הפוך
|
היחיד... היחיד, שמבין אותי בעולם הזה
שמבין, שהכל סתם הצגה, שזו מסכה
שהחיוך הוא רק מבחוץ.
|
רגע אחד קטן שינה את הכל, וכלום לא יחזור להיות מה שהיה.
ואנחנו נשאר פה עם הגעגוע הזה לעולמים...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חלמתי שאני פרח
ויושבת עלי
דבורה.
אח"כ התעוררתי
והייתי יעקב
פופק
והייתי במיטה עם
אישה.
אח"כ חשבתי,
אולי אני
בעצם פרח שחולם
שהוא
יעקב פופק.
בכל מקרה, אני
שמח
שבחלום שבו
הייתי יעקב
פופק במיטה,
הייתי עם
אישה ולא עם
דבורה.
יעקב פופק בהגיג
פילוסופי. |
|
