[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
וגם אם לא טוב עכשיו
וגם אם לא היה ממש טוב.

שיהיה חכם וידאג לי ולא רק
ל ז-י-ן שלו

את ההוא ה"מקובל".
או ההוא עם הנשמה.
את זה שמבחוץ או קצת מבפנים,
או את זה שמבפנים בלי קשר לפנים.

הם ירדו מהפסים
בלי לקחת סמים
הם מטורפים
הם לא שפויים

מה תעשה אם תדע שאני מתגעגעת
מה תעשה אם אומר שעוד לא נגמר
מה תעשה אם אומר שאני טובעת
בלעדיך בעולם הקר והמנוכר

עד שאתה לא חווה אותה אתה לא יודע

הרי כל פעם מחפשים את הנשגב

אתה משחק, ואוטם את הרגשות.
אתה נהנה אבל לא באמת - עד הסוף.

זה כייף וזה מדכא באותה המידה
יש שם כל כך הרבה בנים ואף אחד לא בשבילה

פתאום אתה מתחיל ליפול
ואין לך ענף להשען עליו,
לתפוס אותו או להתפס עליו.

נמאס לי שכשקשה מוציאים הכל עלי.
נמאס לי מהבית ובכלל - די.

אז מה?
יש משברים
ומה לעשות?
לפעמים "הם" אשמים.

אולי זה מן קטע כזה
הכל מאושר ופה כלום.

לפעמים מתוודים על מעשים רעים
ולפעמים מתוודים סתם
לפעמים מתוודים על רגשות פנימיים
ולפעמים מתוודים לפני כולם.

אהבה
להרגיש אותך קרוב
להרגיש ולאהוב

שתגדל ותדע להיות יותר יפה מהגבוה שבהרים -
מהנוף המרנין שנשפך לכל הכיוונים,

אין אני מבינה למה
היית כה שומר, וטוב
ופתאום - אתה הפנת את גבך
ותקעת בי את סכינך

למה אין לי כח להמשיך
הלאה, למה חוזרת תמיד אליך

אז הדלקתי נרות ושמתי קטורת
וגם מוזיקה שתתאים.
נזכרתי בימים ישנים, שלאחרונה
צפים ועולים.

העלבון, הצריבה, הכאב מבפנים
הכאב העמום שלא מותיר נים
הוא הולך ומתחזק ומתגלגל כמו רעם
ואני מרגישה איך בגדו בי עוד פעם

אתה בורח:
מעצמך - לעצמך - לאחרים

לפעמים אני פוגעת באחרים
אבל זה מתוך הגנה או הרגל
ולא מתוך כוונה.

אני שונאת לאהוב ושונאת להתגעגע
שונאת לשנוא ושונאת לשגע
לא רוצה להיות יפה בשביל אחרים,
יפה בשביל עצמי (גם בשביל חברים)...

לא לחשוב על איך יהיה אחרת,
לא לתהות על נסתרות העבר

אהבתי אותך ואני עדיין אוהבת
אבל לך נמאס ממני כבר מזמן
קשה לך להגיד את זה פעם שניה
מענין למה אתה כזה פחדן

תודה לכל אלה שכנים איתי
תודה לכל אלה שמנסים.

את הלא נודע אני אוהבת,
את אי הודאות - כואבת.
את חוסר האונים אני מבכה,
כל יום, כל שעה, כל דקה.

אבל תמיד בתור ילדה קטנה
היתה לי בעיה בחברה.

היום טו' באב
עישנתי קצת סמים
גם גיטרה גם נרגילה
וכמה ידידים

פעמים נורא רע
ובכלל לא רוצים לחיות
פעמים רוצים שמחה
ובמקום זה מתחילים לבכות

העקרונות שלי מתו
הם נשברו והתפזרו לרסיסים סביבי

אני אפטית לגוף שלי
הוא בכלל לא מעניין אותי
אין לי שום יחס מקדים
העיקר זה איך מרגיש בפנים!

הזמן
הוא שקבע
למרות שמת במשפחה
שאהבה, ואהבה, ואהבה!

נעלם בין האצבעות -
כאילו לא היה

צלקת זו לא כוויה -
זה לא עובר.
זה מה שנשאר אחרי.

ואתה רוצה לדעת עוד ועוד.

לא מאושרת
כמו באותם הימים
מחפשת בן זוג חדש
בלוח מודעות ב"בן גוז נדרש"

אתמול כשהיינו ביחד
זה לא היה כמו פעם
פשוט נוצר נתק מכאיב

אתה עובד כמו על יד
סרט נע של בחורות
לוקח בודק משתמש וזורק
כאילו שאין בכלל הבדל




חזרה לעמוד היוצר הראשי
כל מי שכותב
סלוגנין שירים
את ידו!
בעצם אתם בטח
עסוקים בכתיבת
סלוגן, אז לא
משנה.



ק. מרכוס,
משוכנע שהוא נגד
משאלים.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/HipHipPotam
יוצר מס' 29033. בבמה מאז 4/12/03 18:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להיפ היפ פוטם
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה