|
הייתי רוצה לחזור לכתוב.
אבל הנה אני.
|
לא קול ולא פנים
שנותיי האחרונות יראו לי,
הכל ישוב לזרותו
|
אני בטוחה שימצאו לזה אלפי מינוחים פסיכולוגיים...
|
ההרגשה הזו. המוכרת כל כך, אבל שאי אפשר להסביר אותה. ההרגשה
הזו שגורמת לך לחוסר שליטה מוחלט על הגוף שלך. לעיניים לדמוע,
לבטן לכאוב, לידיים לרעוד...
|
תמיד רציתי את האף של אמא דווקא. יש לה אף קטן וצר, לא כמו האף
הרחב והגדול של אבא. האף שאני קיבלתי. האף שהוא קיבל מאבא שלו.
אבא שלו שהסרטן די מיודד עם הכליה שלו ברגעים אלו ממש. אני
יכולה לומר בוודאות שהסרטן יותר קרוב לכליה של סבא שלי
|
בין הנשימה האחרונה למוות אבקש רק לא לראות דבר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני לא הומו!
פשוט רציתי
להשתחרר מהצבא,
וזה היה הדבר
היחיד שהייתי
יכול להגיד
שישחרר אותי!
שמואל
איציקוביץ'
מכחיש. |
|