|
בוהה בו
משתוקק אליו
לקלף אותך ולחשוף עוד חלק ממנו
|
"כוס אמא שלך",
אני צועק על הקומפקט
"את לא יודעת כלום"
ונהיה מלוח
|
כמו במרוץ נגד הזמן
בלי מפסידים
|
החורף
ארצה להגשים חלום ישן
תחת מעטה של גשם כבד
חלום שאת סירבת אליו בתוקף
|
היום את לא פה
להוריד אותי
|
לא רוצה לקבור את זה
אני כבר לא כל-יכול
ועוד צורב הכישלון
|
מדמיין אותך משתרעת על מיטתי בערום
|
פוף.
כולכם נעלמים.
נשארתי רק אני וכמה צלילים לבחירתי.
|
ממתין לצלילי השופר
כבכל שנה
מאזין לקולות השכונה
|
תדיר אני מרגיש כתקליט שבור
שביר
אני מרגיש כתשדיר בהול
כמו אני חוזר שוב ושוב ושוב
מלחיץ לשווא
|
וכל הסרט אתה סוחב עם עצמך את התחושה הזו של התאמצות שלא להביט
בשעון, של פחד שזה אוטוטו נגמר.
|
פעם הייתי כותב את מה שיש לי להגיד לאדם אליו רציתי להגיד את
מה שהיה לי לומר. היום אני לא בטוח אם אני לא רוצה להגיד, אם
אני לא מוצא למי או אם אף אחד לא רוצה באמת לדעת את האמת.
תרבות של שפע יש לנו. וכשיש שפע - יש תרבות.
|
יש לך חלק גדול באושר שלי
יש לך חלק גדול בעצב שלי
יש לך חלק גדול באבל שלי
יש לך חלק גדול בחבל
שחונק את הדמעות בגרוני
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
נוסעים נכבדים,
הרכבת תעצור
בתחנה ת"א מרכז,
נא לא לשכוח
תיקים, וחפצים
ברכבת.
אדולף. |
|
