צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

ואני, מה אני מבינה,
אני רק מחכה לך,
שתבוא ותרים,
ותעזור להחלים,
ותסגור את הפצעים
שיישארו פתוחים.

ועדיין, כשאני שומעת את השם שלך, אני מסתובבת ומחפשת מסביב,
לראות שאתה אולי נמצא כאן לידי. בכל פעם שהשם שלך מוזכר, אני
מקווה לראות שוב את העיניים שלך, העיניים היפות ביותר שראיתי,
העיניים הכל כך מהפנטות, העיניים שמקסימות אותי בכל פעם מחדש.

אני לא יודעת מה לעשות. או לחשוב. או לרצות.
אני יורדת ממך, ואומרת לעצמי שהפעם זה סופי. שהפעם אתה תצא לי
מהחיים, מהראש, מהמחשבות. לתמיד.
אבל משום מה, אני לא יודעת איך, אתה תמיד מצליח לחזור לשם.

למרות שאני רוצה אותו, אני לא יכולה לעשות לך את זה.
אני לא יכולה לתת לרגשות שלי לזרום ולהתעופף לעולמות רחוקים,
כשאני מדמיינת אותך יושב בצד ומנסה להבין איך כל זה קרה.
איך הכל בכלל נוצר מאחורי הגב שלך.

אני בסערת רגשות
פעם חושבת שיש מצב בינינו ופעם אחת ממש לא.
אני מקווה ורוצה להאמין כי האפשרות הראשונה היא הנכונה.