|
"מה אמרו לך סילביה?", שאלה אותי האהבה, "חיובי", עניתי בשליש
חיוך, הבשורה הרסה, אותו, אותי, החיים הפכו ללא חיים.
"יתגדל ויתקדש שמה רבא..."
נשיות, סילביה, ילד.
|
הכל מטושטש,
הם... את... המראה
|
השבתות עברו, החמש בבוקרים חלפו,
מחממים אותך כמו רוגעלך באיזה בית אבות עם המיזוג המייבש,
אל תדאגי, בסדר את לא תהיי,
השעה עכשיו 23:24,
נגמרו ההירהורים
|
חשבתי פעם שהילדים באים מהחסידה, כאשר לכל ילד יש חסידה משלו.
חשבתי פעם שלברוח מהגן אסור.
חשבתי פעם שלא מתים.
חשבתי פעם שאמא היא אלוהים.
|
קומיקס לאורי פינק,
סרט לנרקומן.
|
מקמט את הפילטר
כמו נייר,
ומשליך את בריאותי לפח
|
כשנולדים, דבר לא יודעים, ההורים מלמדים, הילד קולט,
כשמזדקנים, הילד מנסה ללמד, להזכיר, אך ההורים לא מגיבים...
|
אני כותב כשאני עצוב,
היי, 1,2.. היי.. נסיון, שומעים?!
"
|
חיים, מתי תבין שהכתוב להלן לעולם לא יתגשם ואף פעם לא היה
נכון.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אי".
ון-גוך, כשחתך
את האוזן. |
|
