[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
שמה היה אינסנס, נערה פשוטה שחיה את חייה הפשוטים בכפר פשוט אי
שם באיזה ארץ פשוטה ולא ידועה. עד ש...

פניה מתעוותים לפתע, ידה הימנית נשלחת אל הבטן. זו הבת שלי שם,
דורשת תשומת לב. אומרים שהאדם מקבל את הנפש שלו רק בלידה, אני
אף פעם לא האמנתי בזה.

משל
אחת המתנות שקיבלתי באותו יום הולדת היה דובי גדול ויפה, עם
פרווה לבנה רכה ונעימה למגע, אף קטן שחור ועיניים שחורות
נוקבות

היפרדות
היא תמיד חשבה שאם הקשר ייגמר, הוא ייגמר בקול תרועה גדול:
צרחות, דברים נשברים, דמעות ניתזות על הרצפה. בטח שלא בדממה כה
רועשת.

פוליטי
מיכאל לקח צעד אחורה מפחד להתערב. מצד אחד, אם הוא יפנה כנגד
הרב זה היינו הך כפנייה נגד המשפחה, נגד האב והאם; ואילו אם
יפנה כנגד החייל זה אותו דבר כפנייה נגד רעיו, חבריו לנשק.

זכרונות
באחת השנים נפל עלינו חורף קשה, כל העיר הייתה מכוסה בשלג,
שיחקנו, השתוללנו ונהנינו מכל רגע. באיזשהו מקום מאחור ריצדה
המחשבה בראשי, מה עם העץ שלי?

פואנטה
קמתי כרגיל איזה רבע שעה אחרי שהשעון צלצל והתלבשתי לאיטי
מעיפה מידי פעם מבט לשעון, באדישות שאני לא רגילה אליה.

התבגרות
הרעב החל מציק לו, בראשו ראה את אביו בוצע את המצה האמצעית
ומחזיר לצלחת רק את מחציתה, הוא ראה את השולחן הערוך בכל טוב,
את אחיו הקטן שואל שאלות וכולם ביחד שרים ושמחים. בצד הוא
הבחין בדמותו שלו מסתכלת על המשפחה המאושרת הזו ובוכה.

היפרדות
היה זה יום אפור, ככל אותם ימים שבתקופה זו של השנה.
היא טיילה לה להנאתה בבית הקברות מעיפה מבטים חטופים על המצבות
האפורות הקרות, קולטת לפעמים את השם החרוט, שם שלא אומר לה
כלום, עוד אלמוני שלא הכירה, או אולי שכחה.

נכנסתי לחדר ואת מבטי תפס הנשק, עומד לו קר נעשן על הקיר כלועג
לי. מנקודת מבטי הוא נראה כמת מהלך שמטרתו היחידה להשליט טרור
ולהרוג כל מי שבדרכו.

אהבה נכזבת
הוא הניח את הסיגריה שזה עתה הדליק במאפרה המלאה בדלים, שקיבל
ליומולדת מאיזה חבר שהוא כבר לא בקשר איתו, והרים את האקדח
השחור המבריק, לרגע הבוהק סינוור אותו.

ירון פחד לצאת מהחדר שלו. הסלון היה מלא בכל מיני אנשים
מבוגרים שהוא לא רצה לראות. כולם אמרו כמה שהם מצטערים, והם לא
יודעים מה להגיד. אז אל תגידו כלום, תעופו מפה, אנחנו רוצים
להיות לבד. זו הייתה אמא שלנו, אתם לא יודעים מה להרגיש.

אני פוקח את העיניים. ארון חצי ריק מציץ אלי מבעד לדלת שמכסה
אותו בחלקו. הכרית לחה. היד שלי נחה על החצי הריק הקר של
המיטה.
אני עוצם את העיניים.

היא בהתה בשעון הקוקיה שתלוי על הקיר, שבעצם מאז שהוא הלך
השעון לא עבד כי לא היה מי שימתח את הקפיץ. השעה עליו תמיד
הייתה רבע למשהו. המחוגים נראו כאילו הם משתוקקים לגעת אחד
בשני, אך לא מסוגלים לזוז.

חוסר אונים
מתוך הפאוץ' של המחסניות הוא הוציא את תמונתה. מחייכת אליו,
עיניה נוצצות, מלאה באהבה. הוא הרים את מבטו חזרה אל הנוף
המשתרע לרגליו. משהו משך את תשומת ליבו, משהו היה שונה בנוף.

היפרדות
הכרתי אותה לפני שנתיים. הגעתי למסיבה בלי ציפיות מיוחדות. כמה
חבר'ה נפגשים ביחד, מעשנים קצת שותים קצת, כמו כל הזמן. זה היה
גרעין של חמישה חברים קבועים, ועוד נספחים משתנים כל פעם. היא
הייתה אחת מהנספחים. היא והחבר שלה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
The night was light
The light was dark
The dark was fear

שכול
0800
הוא כבר היה מוכן, אפוד שכפ"ץ ונשק.
היא בדיוק קמה והכינה לעצמה קפה.
אני ישנתי.
0830

אהבה
ההילה שלך נוגעת בי קלות
ומתפוגגת.
הליטוף שלך חסר כל תחושה.
אני משתוקק אליך
אבל משותק.

שכול
עמדתי שם והתבוננתי
איך מביאים את הארון
מניחים אותו ומכסים.

שכול
היה היה פעם ילד קטן.
הוא אהב לשחק בחיילים.

ארוטי
היא אכלה תפוח
תפוח אדום ועסיסי.
היא הציעה לי
אבל הבנתי את רמזיה.

נוסטלגיה
פתאום הרגשתי מחנק
הרגשתי שדחוס פה יותר מידי
אני צריך יותר מקום.

ביקורת
קחו קצת אהבה,
צרפו הרבה כאב
ועוד דמעות ובכי.

אהבה
הסתכלתי עלייך וראיתי אהבה,
ולא יכולתי לראות דבר מלבדך.
רכנתי לאט לעברך,
ומגע קטן על שפתייך,
כמעט פוצץ את לבי.

וידוי
ברוחי אני מתרחק, העיניים נעצמות
עצמאית, ואני מרגיש
מגע מחוספס, אך עדין
בשפתיי.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
מערכון
ג'ואל יושב בבאר ליד אחד השולחנות המוגבהים ושותה פיינט של
"טייגר ביר", הוא מעשן סיגריה וסורק את הפאב. רואים עליו שהוא
זר במקום, תייר, תרמילאי

מערכון
Annie
I'm so happy we got out of there, another second with your
aunt And I would have shot myself. I'm telling you, just
another word, Another fucking syllable I would have gone
crazy.

קצר
ירון
למה את נוסעת לאילת?

אילנה
כדי להפתיע את רועי לכבוד השלוש שנים שלנו, על מה דיברתי בשעה
האחרונה?

ירון
זה לא קשור למה שעידו אמר לך?

שוב היא מופתעת. היא לא יודעת מה להגיד.

ארצישראל
קבוצה של חמישה עשר חיילים הולכת בטור עורפי בדממה מוחלטת. כל
החיילים עם אפודים, נשקיהם בידיהם, פניהם וידיהם מאופרות
בצבעים ירוקים וחומים

תסריטרשת
לסיכום... (היא הופכת את הקלף החמישי הבודד- קלף המוות-
ומשתתקת).
יניב:
מה לסיכום?
מגדת עתידות:
כלום, לא משנה. תסלח לי, אני לא מרגישה טוב.
אני... אני צריכה ללכת. (מתחילה לקפל את הציוד שלה).

דרמה
העיניים של נדב ושל נוגה נפגשות, וקולו של איתן מתעמעם כשהוא
ממשיך עם ההיכרויות. נדב מושיט את ידו לשלום וידה של נוגה
נוגעת בה רכות. /קאט לקלוז אפ שחור לבן ידיים אחוזות/

רוני מבחין במספר אנשים שסוחבים איתם את הפצוע, כשלפתע אחד מהם
מועד, וגופו של הפצוע נופל מידיהם ומתגלגל במדרגות ונוחת
לרגליו של רוני. מתברר לרוני שלגופה כלל אין ידיים וראש.

ארצישראל
שמעון
איך אני יכול לעזור לך?

סבטלנה
(מבטא רוסי כבד)
אני הולכת לאיפה היה פיגוע. אני צריכה פרחים.

נעורים
תמי
יודע מה? בוא נקבע להיפגש פה עוד 5 שנים. לא משנה אם נהיה
עדיין בקשר, או נשנא אחד את השניה. ניפגש רק ליום אחד, לראות
מה קרה איתנו.

ירון
מתי עוד חמש שנים?

תמי
בדיוק חמש שנים מעכשיו.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
חוף ים
אל היצירה

צבע
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

צבע
אל היצירה
רמת הגולן, 2005.

טבע
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
כל עוד אין צ'ט
אנחנו נדבר
ככה??
תן לי את האי סי
קיו שלך


שלי לפולני
בסטרט אפ


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/RonyGamer
יוצר מס' 2816. בבמה מאז 26/4/01 21:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוני גמר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה