[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אני מצטער בכל ליבי על שחטאתי בגיבוב שטויות אהבה על
הניר הוירטואלי.
אני שמח על שהצלחתי לאסוף שטויות על נושאים אחרים
שאינם קשורים לנושא הלעוס, ירוק, גרוס ושרוף הזה.

את השטויות פה הייתי רוצה לחלק לכמה קבוצות (מגוחך
אולי, אבל נכון בשבילי):
"התיכון": המנוגדת, סקס... כל מה שצריך, בגלל המחשב,
המסגרת, משמעות למה?, בשורה מרה ולשגרה, צעירים
מרדנים, עתיד כרות, רוצה לאהוב,

"במה חדשה": יצר הרסני אך קטן, הוא מת אני לא,
מפחידים., באמצע הדרך, מוזה, מראות פיזה, רושמישוני,
רגע של פיצוץ, אותך, האהבה שביניהם, נסיעה ארוכה
(להקיץ) באוטובוס, נשארים ידידים,

"שבטה, שמירות ושאר ירקות": שקיעת בין-ערביים, לא
חבל?, נוסטלגיית X, סקר קורות סימפטיה.

"בקשר ויחסים": משיכה (שם זמני), אש האהבה,
עתלי-יחסים, פרידה, The Glance.

"הרהורי פה ושם": בחירה זמנית, זה הלכלוך שלך,
Silent Singularity.

"עבור ובהשראת אחרים": לנשום.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"אם אני אלך מכאן יפטרו אותי!" הסברתי למשה. "אני חייבת להישאר
לידו כל הזמן - עד שהוא גומר!" "טוב, בסדר. אני אשב ואחכה לך
פה." "תודה" אמרתי והתיישבתי. המחשב הריץ את הסריקה כשפס
ההתקדמות התקדם לאט-לאט.

זוגיות
אחרי שאישה מבוגרת עם תיק צהוב ביד ושמלה אדומה על הגוף שילמה
לנהג והתיישבה במקום ממנו האיש בעל השפם האפור והכובע החום קם
כדי לרדת מהאוטובוס, שילמה לנהג והתקדמה לעברו נערה לבושה
במעיל עור חום ארוך. אותה נערה הזכירה לו מיד...

ארצישראל
שמיים בצבע כחול, מהול בכמויות אדירות של שחור ואפור של עשן
סמיך. להבות הפורצות אחת מן השניה, כמו כדור אש גדול שנקלע
בטעות באוטובוס. הרווח הנפער מתחת לאוטובוס, בינו ובין הכביש
תחתיו לא אחיד.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מאונן לי במקלחת
וחושב על זאת אי-שם
עם ידה היא לא פוסחת
על חור ודגדגן

באחת ניצתו השמיים
להבה חורשת ענן
לשונות מכיוון המים
פרץ רשף אש רעבתן

כמיהה
s it wrong to turn you mine
For just a sec inside my mind
To dream, to stare
But not to care

הגות
Would we wake up to witness it while it happens
or realise the revolution had rolled on only after the fact?

אהבה
את קימור ריסייך
את פיתול שפתייך
את רוך לחייך
את שחור שערייך

אהבה
אצית רומנטיקה
ואדליק בה יחסים
אגונן ביד חמה
עליהם מרוחות פרצים

קצרצר
רואה, בולם, נבהל.

הגות
בצומת אפנה
כי אראה אם אשגה
לצידי תהיה
עוד דרך

אכזבה
רוצה סרט ארוך לראות
רוצה לישון, קצת ליהנות
לעצור הכל לרגע
לנשום אויר במלוא ריאות

אהבה
הסיפור הכי מוכר
הכי ישן שיש
מתחיל בלב שחרישית שר
אך שמתבייש

היא יפה אך מסויגת, רזה אך לא מודה.
לא גבוהה, לא נמוכה, לא נשארת בכיתה בהפסקה.
ביישנית קמעה, אך לתנועת נוער הלכה.
כולם מכירים, לא מכירים, מקרוב לא מבינים.

הגות
המסגרת כאן נפרצת,
המסגרת נעלמת,
מתפוגגת, מסתיימת,
אין יותר.

ביקורת
וכשהסתובבה
הציג למולה
גביע ריק של גלידה

ספדו לי,
ולא לצל דמותי
השתקפות תפארתי,

יצר הרסני מבקש, להתפרץ
החוצה לתפוש פיקוד על, המתרחש

הרהור
בלאגן סביבי ואין לי כוח
שוק, קניון, כיכר, רחוב סואן
סידור ועוד בדיקה - נשרף המוח
קניות, רופא, איפור, דייט מחרפן

הייקו
אהבתיך

חריקה, שקולות משמיעה,
צמרמורת, שהגב מקפיאה

אהבה
נגיעה רופפת, כמעט ולא קיימת
שחרור עדין, הצפת אדרנלין

הגות
אדם רוצה
עולם זוכר
אדם.
למה?

זכרונות
את לא קשורה עכשיו
אז איך זה בא חשב

אהבה
לשוני מרוסנת
שבויות ידיי
בראשי מלחמה
בין מחשבותיי

פזמון
אבל הכל אורגזמה
הכל, הכל אורגזמה- גזמה- הה

מתקדם מכוון / ולפתע בר מינן

אהבה
גופך בשלה
וגופה הוא אתה
והכרת איבר ואיבר בה

כמיהה
רוצה לאהוב, לכאוב, לכתוב שיר אהבה,
לך, חסרת-שם, אנונימית, אחת ויחידה,

בבוקר אביב קיפצץ ארנב,
ארנב לבן שחור זנב,
כשלפתע את שתי עיניו משכה
מבעד לקוצי שיח פטל - תנועה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אולי באמת היה יותר טוב אם הייתי מת במקומו.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות

כשאת מעצבנת
רחוקה או מוזרה
בכל מצב, גברת




פרויד היה אדם
ששנא את אמא
שלו.




האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ItaiLee
יוצר מס' 27935. בבמה מאז 4/5/04 14:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיתי לי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה