|
אני מצטער בכל ליבי על שחטאתי בגיבוב שטויות אהבה על
הניר הוירטואלי.
אני שמח על שהצלחתי לאסוף שטויות על נושאים אחרים
שאינם קשורים לנושא הלעוס, ירוק, גרוס ושרוף הזה.
את השטויות פה הייתי רוצה לחלק לכמה קבוצות (מגוחך
אולי, אבל נכון בשבילי):
"התיכון": המנוגדת, סקס... כל מה שצריך, בגלל המחשב,
המסגרת, משמעות למה?, בשורה מרה ולשגרה, צעירים
מרדנים, עתיד כרות, רוצה לאהוב,
"במה חדשה": יצר הרסני אך קטן, הוא מת אני לא,
מפחידים., באמצע הדרך, מוזה, מראות פיזה, רושמישוני,
רגע של פיצוץ, אותך, האהבה שביניהם, נסיעה ארוכה
(להקיץ) באוטובוס, נשארים ידידים,
"שבטה, שמירות ושאר ירקות": שקיעת בין-ערביים, לא
חבל?, נוסטלגיית X, סקר קורות סימפטיה.
"בקשר ויחסים": משיכה (שם זמני), אש האהבה,
עתלי-יחסים, פרידה, The Glance, ליטוף בנסיעה,
לדעת,
"הרהורי פה ושם": בחירה זמנית, זה הלכלוך שלך,
Silent Singularity, קיום ריק, הכרה, עתידי, יעד,
ברכה,
"עבור ובהשראת אחרים": לנשום, עיניים בברודי,
Getting There, With Warm Hearts,
"אם אני אלך מכאן יפטרו אותי!" הסברתי למשה. "אני חייבת להישאר
לידו כל הזמן - עד שהוא גומר!" "טוב, בסדר. אני אשב ואחכה לך
פה." "תודה" אמרתי והתיישבתי. המחשב הריץ את הסריקה כשפס
ההתקדמות התקדם לאט-לאט.
|
אחרי שאישה מבוגרת עם תיק צהוב ביד ושמלה אדומה על הגוף שילמה
לנהג והתיישבה במקום ממנו האיש בעל השפם האפור והכובע החום קם
כדי לרדת מהאוטובוס, שילמה לנהג והתקדמה לעברו נערה לבושה
במעיל עור חום ארוך. אותה נערה הזכירה לו מיד...
|
שמיים בצבע כחול, מהול בכמויות אדירות של שחור ואפור של עשן
סמיך. להבות הפורצות אחת מן השניה, כמו כדור אש גדול שנקלע
בטעות באוטובוס. הרווח הנפער מתחת לאוטובוס, בינו ובין הכביש
תחתיו לא אחיד.
|
מאונן לי במקלחת
וחושב על זאת אי-שם
עם ידה היא לא פוסחת
על חור ודגדגן
|
באחת ניצתו השמיים
להבה חורשת ענן
לשונות מכיוון המים
פרץ רשף אש רעבתן
|
s it wrong to turn you mine
For just a sec inside my mind
To dream, to stare
But not to care
|
She keeps me safe
She knows me well
Like mum did then
Way back when
|
Would we wake up to witness it while it happens
or realise the revolution had rolled on only after the fact?
|
With warm hands
You kept saying
You'd rather give us gifts
|
את קימור ריסייך
את פיתול שפתייך
את רוך לחייך
את שחור שערייך
|
אצית רומנטיקה
ואדליק בה יחסים
אגונן ביד חמה
עליהם מרוחות פרצים
|
בצומת אפנה
כי אראה אם אשגה
לצידי תהיה
עוד דרך
|
ברוּך הבא
ברוּך אתה
ברוּך וברוּכה
בְּרוֹך ברוּכים כולם
|
רוצה סרט ארוך לראות
רוצה לישון, קצת ליהנות
לעצור הכל לרגע
לנשום אויר במלוא ריאות
|
הסיפור הכי מוכר
הכי ישן שיש
מתחיל בלב שחרישית שר
אך שמתבייש
|
לבהות בלב האכזבה ברגע שקט נטול אימה
ברגע פיכחון בהיר לעמוד הישר מול החוסר
המחבל התמידי שלי איתי, מולי במלוא קיומו הכואב
|
היא יפה אך מסויגת, רזה אך לא מודה.
לא גבוהה, לא נמוכה, לא נשארת בכיתה בהפסקה.
ביישנית קמעה, אך לתנועת נוער הלכה.
כולם מכירים, לא מכירים, מקרוב לא מבינים.
|
המסגרת כאן נפרצת,
המסגרת נעלמת,
מתפוגגת, מסתיימת,
אין יותר.
|
וכשהסתובבה
הציג למולה
גביע ריק של גלידה
|
ספדו לי,
ולא לצל דמותי
השתקפות תפארתי,
|
ואם אדע - לא ייצת הרגע
בלי חימום איטי, כמעט אינסופי
ארדפהו?
|
יצר הרסני מבקש, להתפרץ
החוצה לתפוש פיקוד על, המתרחש
|
מומחי אמנות ופסיכולוגים
אומרים שזה עדיף
|
על רקע מנגינה
בבועה של מכונית
במורד נהר הלילה
מרפרף בין הזמנים
|
בלאגן סביבי ואין לי כוח
שוק, קניון, כיכר, רחוב סואן
סידור ועוד בדיקה - נשרף המוח
קניות, רופא, איפור, דייט מחרפן
|
חריקה, שקולות משמיעה,
צמרמורת, שהגב מקפיאה
|
נגיעה רופפת, כמעט ולא קיימת
שחרור עדין, הצפת אדרנלין
|
אדם רוצה
עולם זוכר
אדם.
למה?
|
את לא קשורה עכשיו
אז איך זה בא חשב
|
לשוני מרוסנת
שבויות ידיי
בראשי מלחמה
בין מחשבותיי
|
אבל הכל אורגזמה
הכל, הכל אורגזמה- גזמה- הה
|
בעיניים בורקות היא שותה סביבתה
פעמים נדירות תסב מבטה
|
העתיד לא לוט בערפל
הוא מפותל ומתפצל
|
מתקדם מכוון / ולפתע בר מינן
|
גופך בשלה
וגופה הוא אתה
והכרת איבר ואיבר בה
|
אינך אלא כשאר אדם
הבל תכליתך עמד ונדם
והווייתך כולה בשר ודם
|
רוצה לאהוב, לכאוב, לכתוב שיר אהבה,
לך, חסרת-שם, אנונימית, אחת ויחידה,
|
בבוקר אביב קיפצץ ארנב,
ארנב לבן שחור זנב,
כשלפתע את שתי עיניו משכה
מבעד לקוצי שיח פטל - תנועה.
|
אולי באמת היה יותר טוב אם הייתי מת במקומו.
|
כשאת מעצבנת
רחוקה או מוזרה
בכל מצב, גברת
|
|
צרת רבין
חצי נחמה.
יגאל עמיר בשיחה
עם אדולף. |
|