[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
אודה
חנהל'ה קפצה לה, איך זה בא לה
בהפתעה, שאלו כל כך כולם
מה הפלא, היא בכלל ילדה.
והשמש, מה קרה לה
צהובה כל כך פתאום
אולי חלתה.

סבון הידיים
(מועשר בקרם לחות)

מצב
צל צובע את החול בעצלתיים,
לא אני נפלתי תחת המשאיות.
וקול נישא על פני המים -
כל פרדס רחב ידיים
מוכתם בריח חסידי אומות.

אמונה
אני כמעט מצליח לתפור לנו
נושא לשיחה קטנה,
הוא מבטל אותה במחי יד.
כנראה כי לשנינו יש ברומו
של עולם דברים שונים,
וחבל, כי לשתוק אני יכול גם לבד.

מחאה
בפסטירבין
היו כרזותרבין,
וטקסרבין, אנדרטרבין
ופסטיצמר-גפן עם סוכר.

לבי גדל למימדים כאלו, שחשדתי בשמחה
שאזדקק כבר לניתוח.
אז היית תורמת לי כליה,
אני בטוח.
אז היית תורמת גם את השנייה,
אני בטוח.

כמיהה
אז לא היה לי אכפת
מה ארוך או ירוק הדשא
של השכן;
בסך הכל,
התחמקתי מגורל בני תמותה,
אז להיות קצת ירוקה או קצת פחותה
זה די הוגן.

בלדה
בצר לו, התיישב על ספסל
ציבורי, כך חשב בהתחלה. הסתבר לו שטעה,
כשהצמיח הספסל רגליים,
וברח אל עבר השקיעה.

בזמן ששולחן העץ הולך ורזה
פתאום עולה בי מין תעתוע כזה
קצת אחרי הטשרניחובסקי והכפר

ולמרות שלא נראה כאילו
שאנחנו עצובים
בכל זאת -
כנראה שזה הסוף.
אם היתה כאן שקיעה וגלים
זה היה קצת יותר מתאים
אבל גם ככה זה טוב.

על סיפון הטיטניק
כולם נתקפו אז בפאניקה,
צעקו, דחפו וקיללו, כאילו
לא נשאר קוויאר.

ממה שכבר הבנו,
האדישות רק מועילה.
כולנו עייפים,
ולכולנו יש סיבה.
"כולם" זאת נחמה כל-כל טובה.

אתה מבין, זה מאוד לא נעים"
אמר הבחור, ובמקרה צדק
אשמתו זאת בטח לא היתה.

"בטח" חייך הוא בהבנה
וכבר שחרר הבחור נשימה
"הרי מה כבר מסגירים,"
הוא המשיך, "שמלת כלה
והינומה".

מינימליסטי
אף פעם לא תוכל לדעת
אם תספיק
לתקן איזו שגיאת כתיב.

"למה לי לשאוף להיות פחות רדוד?"
שאלתי בפשטות.
"כשאתה עמוק
אז יש לאן ליפול."

כמיהה
סאלבדור ישמור לי אמונים
ויצייר אותי פעם בשבוע
הוא יעלים לי את כל הקמטים
ויבנה גורדי שחקים של עומק
בתוך ריבוע.
אם הוא ירצה, הוא יכול
למחוק את הכל ולהתחיל מחדש.

ארספואטיקה
סך הכל, מה לי ולשירה
עיניי דומעות ומבטי כלל לא עמוק
שירה מדברת ומדברת,
ואני, עדיף באמת שאשתוק.

קצרצר
אצלי, כבר נפל סאלבדור
אולי הוא הרגיש שהספיק לו
מה לו, לצלליות ולאור
והשעון מזמן גם הוא הפסיק לו

ארספואטיקה
את טובעת בשירה,
ומלוח לך כשאת מדברת.
אין כאן פושקין, יקירה,
זו וודאי טרגדיה אחרת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כמיהה
אני שונא אתכם, באמת.
במשך שנים, במקרה הטוב, יכולתי רק להסתכל עליכם בקנאה, ובאמת
ש"למה" זה מיותר לגמרי.
בכל זאת למה?
כי יש אנשים. ויש אתכם.
ויש את טליה.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אני חי - משמע
איני נלעס.



חסה מתפלספת


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/SgeeNaor
יוצר מס' 27841. בבמה מאז 3/11/03 15:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשגיא נאור
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה