|
מנסה להעלם, מנסה לברוח... מכולם, מהכל, ממני... מעצמך.
|
הדמעות שלה... תרומה לקהילה...
|
הרצפה קרה
והמראה שבורה
ואתה לא מחבק אותי
זה לא עושה לי טוב
|
ואתה נשפך עליי
נוזל עליי
חושף אותי
סוחף אותי
|
זה "סיפור" על ילדה שאיבדה חברה
ושוב הזלתי דמעה, גם אותי היא ריגשה.
|
אותן מילים שרצות לי בראש
בלי הפסקה, אין לזה סוף.
|
די נמאס ושוב נגמר לי הכח
כבר אין בי ת'רצון לשכוח, לברוח
|
אם הייתי יכולה הייתי רצה
אך בינתיים אני תקועה פה לידך.
|
אולי נקפוץ מהחלון הפתוח
או אולי נשכב לפני מכונית
אולי נתפוס כיוון עם הרוח
אולי נחתוך עם סכין את הוריד
|
זה כואב, מתי תבין
שהכל פה אמיתי?!
|
רוצה לצאת ואין לאן
מחפשת את הדרך לעוף מכאן
בור עמוק, אני בפנים
ואתם עלי מלמעלה מסתכלים
|
בחלומי נשקפת דמות
של גבר אמיתי
חסון, רגיש גבר חלומי
|
יושבת שעות בלי תזוזה
מחכה שתבוא, מחכה שתגיע
במקרה שלי רק אתה המושיע
|
בעדינות אני חולמת
עלייך ועליי
בעדינות אני אוהבת
טיפה יותר מדי
|
הזיתי, דימיינתי, עכשיו זה נגמר
מחכה שיגיע הסוף המר...
|
דמעות של דם, קולי נדם
בוכה בשתיקה, אל הלילה.
אור בודד, מאיר חיים
שנמחקים, נעלמים בחושך מאיים
|
משתנה בעצמי וזו רק התחלה
לדרך לא דרך בין סרוב לקטילה
|
מחכה לרגע שאראה אותה
אני אחנוק אותה, אהרוג אותה
אני שונאת אותה
והסיבה אינה ברורה
|
כולם אוהבים אותה!
כולם סוגדים רק לה!
|
ואולי תצליח (ואולי לא)
באמת לאהוב (ואולי לא)
|
היית חרא ופגעת בי
ואני לא מוותרת
הסדקים נפערים
ואני מתפוררת
|
הדמעות זולגות, האיפור נמרח
כל הטוב שהיה בי בשניה נלקח
|
זה מה שרציתי?
זה בגללך?
התאהבתי,טעיתי
ואני שוב בוכה
|
מתי זה יגמר?
מתי נתגבר?
על המכשולים בחיים
על מה שעובר
|
מרגישה שנתקעתי
הסתגרתי בפנים
לא מצליחה לצאת החוצה
וחם לי
|
אל תיתן לי להיות לבד
אל תעזוב אותי, גם לא לרגע אחד!
|
אל תיגע בי
אל תיפגע בי
תתרחק
אתה קרוב מדי
|
שואלת שאלות
השאלה הכי גדולה...
האם להיות או לא להיות?!
|
אני רואה את הסוף, הוא קרוב מדי
עוד לא הגיע וכבר הוא כואב
|
בשעות כאלה של הלילה...
רק את וחתולי הרחוב מסתובבים פה
רק חתולי הרחוב ואת...
סופרת בלטות, שלטים, חתולים, ג'וקים, כוכבים...
|
מבט של רצח בעיניים
ואתם כלום לא רואים
לא שמתם לב?!
זה לא ברור?!
או שאתם פשוט מתעלמים?!
|
רצתי אלייך שמחה...
לפחות זה מה שראית
חיבקתי אותך... בתור ידידה
זה מה שרצית...
|
אני כנראה מיוחדת או שזה סתם בטעות
זה לא במכוון זו סתם מקריות
|
נופלת למטה ומתחתי שממה
צועקת! שמעת, כואבת הדממה
|
נפלת מצוק אל הכיסא החשמלי
ורק עכשיו הבנתי שאתה לא בשבילי
|
מתכחשת לעובדות,שמציקות וכואבות
שמסרבות להיקלט, ומפריעות לי
|
חיה בשקר
"מרוצה מעצמה"
חושבת,לבד, על מה שהיה...
|
זה הוא שעוטף אותי
זה הוא שמנשק
זה הוא שנוגע
זה הוא שמפנק
|
אחרי תקופה של ייסורים
ונסיונות כושלים לשכוח
העדפתי למות, מהכל לברוח.
|
מה הוא מסתכל ?!
מי בכלל הרשה לו ?!
עומד מאחור ונועץ מבטים
|
נזכרתי בך ובכיתי
והדמעות לא נגמרות....
|
בוא נעלם, נעוף מכאן
כי שם טוב יותר
|
התגלתה אליי כמו מלאך, נפש תאומה
אחת שבלי תנאים מתחשבת, מבינה
|
סופה של אהבה גדולה
סוף מוחלט לפחד
|
סליחה שאין לי דרך אחרת
סליחה באמת שאני מצטערת
|
הפצע פתוח ומדמם
גם אחרי הרבה זמן
הפצע עדיין כואב
|
תקועה שם בפנים
ואין דרך החוצה
בחוץ אנשים
הם לא יעזרו לה
|
בעולם של חלום אני חיה
עם הרבה אנשים... אהובים... אוהבים
ואתה לשם לא הגעת
בלעדייך החיים לא שווים
|
צנון בפיתה
צנון בפיתה
היא, סוף סוף, לבכות הפסיקה
|
רציתי קצת שקט וצרחתי הרבה
חשבתי על מוות, אני רוצה שנחייה
דיברתי עלייך, חשבתי עליו
כלום לא הסתדר
לא אז, לא עכשיו
|
אתה נמצא בכל מקום
למה התעוררתי? אני רוצה לחזור לישון.
|
יש לי שאיפות להיות בלתי מנוצחת
יש לי שאיפות להיות חסינה
|
זו לא אשמתי !
רק אתם אשמים!
|
שני מאוהבת
שני מאוכזבת
אל תפריעו לשני...
|
תסתכל עליי
תראה מה קורה לי
אני פה לבד
זה לא מסתדר לי
|
התפרקה לחלקים כל-כך קטנים, שהתפזרו ברוח ...
|
לא לחשוב יותר מדי ... כי אין על מה.
|
עושה מעצמי, שוב, איזו בדיחה... בגללך.
|
גם לי יש מכתב כזה שנכתב ברגע של חולשה
"חולשה"??!!?!?! אם זה נכתב ברגע של חולשה אז מצבי טוב...
אבל... לא! זה מכתב אמיתי שבא מבפנים כדי שכולם בחוץ יראו כמה
סבלתי... ואולי עדיין סובלת.
|
כל-כך מוזר לדעת שפעם הם היו משחקים בה... וכמו במשחק כדור-רגל
גרוע פוגעים, הורסים, מכאיבים לה.
זה היה פעם...
|
קר לי, אני מתחפרת בתוך השמיכה שלי וזה לא עוזר.
|
שתקתי (לשם שינוי). לא ידעתי מה להגיד, לא מצאתי את המילים
הנכונות, את הניסוח הנכון, לא היה לי מה לעשות - הייתי חסרת
אונים .
|
כל-כך פגועה.
כל-כך סובלת.
ועדיין... לא מוכנה לשכוח.
בוכה בלי סוף.
ולא מוותרת על הזיכרון, הזיכרון שמכאיב, מעיק ומציק.
|
הלוואי ויכולתי לעוף.
לעוף לתוך השמיים הכחולים, גבוה, עמוק בתוך הכחול, לטבוע.
|
אנשים באים והולכים.
פורצים כמו רוח סערה ביום קיץ חם ויבש,
|
אז נכון שהוא סתם בן-אדם כמו כולם.
אבל, אבל, אבל.
|
בידיה חתיכת צמר-גפן קטנה, לבנה, רטובה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם כשאני שוכב
עם חברה שלי,
אני שוכב עם
החבר של חברה
שלי, אז בעצם
אני מאונן?
גריזלי, תוהה
לגבי חיי המין
שלו ולא מודע
לעובדה שאולי
לחברה שלו יש גם
חבר אחר |
|
