|
דליה הייתה מעיין נעוריו, אהבתו האין סופית, הכמיהה הביתה.
|
באת ושטפת
חול מעיני
את ענני הזמן
שהאפירו
|
את כל כך יפה,
אבל זה יגרום
יותר כאב משמחה,
את מבינה.
|
שם בחוף הים
מצאתי לי צדף
כבר לא חדש
נושא את עקבות הזמן
|
בדרך שלי
שום דבר לא צפוי,
פני מועדות
לעבר שום מקום.
|
לך אהוב,
שניפצת את אהבתי
לרסיסים של דמעות
|
נמאס,
לספר שוב ושוב את אותם סיפורים,
לרקום חלום עם סוף מתוק,
|
לא לא מחקתי את שמך מליבי
לא אוכל אהובי
טרם הגלידו הפצעים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני הייתי עוד
לפני שאלוהים
ברא את האור
חושך |
|
