|
קל להתייאש בתל-אביב
גם ביום בהיר
כשהאור עוטף סביב
|
אחרי קו האופק, בלב סערות
שוכן אי נעלם מזה דורי דורות...
|
רציתי להיות אלמוני
שאיש לא ירגיש בקיומי
|
דמדומי בין ערביים על נפש עייפה
עוד מעט ובאה השעה היפה...
|
תמה לה שבת. איך המרר מורגש
הוא פושט ללא קצב וניע
|
פריטות רועדות במיתרי הלב
מרטיטות כיסופים וערגה חבויה
זה הזמן בו נעטף לו הכאב
במסווה מרגש של שירה או בכייה
|
בשולי השדרה מרצדת מדי פעם
קרן שמש מבין העצים
העלים שוב נושרים על כביש האספלט
העטור אגלי טל נוצצים
|
אתה הרבה יותר צעיר ממני
אך בך אקנא יותר מכל
כי אני עוטה שתיקות בלויות הנני
ואתה - אומר את עצמך בקול
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אל נא תאמר לי
נואש...
תגיד לי יש
מבוקש...
עמוס מהמוסד
מטלטל עצמו
לדעת. |
|
