|
רגלי קורסות תחתי, ואני נשאר זקוף, תלוי רק בזוג ידיה הדקיקות,
שאך לפני דקות אחדות כמעט ונתפקעו תחת כובד משקלו של אביה,
ועתה הן מכוסות בדם. חדורות מוטיבציה.
|
ידו של הערבי נקטעה, ופניו הפכו לעיסה של דם. פלג גופו התחתון
היה שרוף לגמרי, והרובה שלו היה שוכב לצידו. דונלד נרתע. רני
חייך.
|
יש רק צרור אחד שמשמיע רעש כזה, צורם ומוכר. כמו אזעקה, רק
שאין מקלט לברוח אליו. הרשרוש הזה מתוזמן. מהרגע שדלת הכניסה
של הבניין נטרקת בדרמטיות, ועד שנשמעים שלושה סיבובים של המפתח
במנעול.
|
קראו לו מירון.
זה אפילו לא היה השם שלו, אבל היה לו משהו בפנים, משהו שצעק
"אני מיוחד! אני לא יכול להסתפק בשם כמו חיים או יצחק או יגאל"
|
And there was nothing again
But me
And my shadow
|
אז כשישבנו
אמרת לי שעכשיו הכול שונה
ושאני צריכה לסמוך עלייך
ושאם אני כועסת את לא תסתובבי ותלכי
|
"לא יכול להיות שהוא מאוד התרחק"
שמעתי את אחי ממלמל בשקט
הוא שלח קדימה בהיסוס את ידו
ידעתי שזה יהיה חסר טעם
אז לא עצרתי בעדו מלאחוז בכובע
הוא לקח אותו ויצא מהר
|
כמו הדפסי צבע
הולכים ודוהים
ומותירים אחריהם שבילים
של עוד אלפים כמוהם
|
דנה הולכת לבצפר
עם כל החברים
כולם מקנאים בדנה
כי יש לה שני הורים
|
להיות לעיוורון של האיש
שרואה ואינו מסתכל
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בוקר עולה שוב
הבוקר... ואישתי
אומרת קום כבר,
די כבר... כתבת
מספיק סלוגן...
מספיק ללייל
אחד...
תסגור את
המחשב...
יאשה נזכר
בגרושתו ובסיבות
לכך שהיא כך. |
|
