[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פנטזיה
אני חושבת שהם גילו את זה שאני עובדת בזנות לא הרבה זמן אחרי
שהתחלתי, אני חושבת שאיזו יועצת אמרה להם, אני חשבתי בהתחלה
שהם יכעסו אולם הדבר היחיד שהטריד אותם היה הסכום הנמוך שאני
לוקחת.

הומור
זה התחיל כאשר ניסיתי להתחבר לאינטרנט, כל הזמן הוא שם לי איזו
הודעה על כך שיש לי בעיה פה ויש לי בעיה שם, אז התקשרתי לתמיכה
של החברה הכי טובה בעולם של האינטרנט, ואמרתי להם שהוא לא מוכן
להתחבר, ואני מזה חייב לגלוש.

משל
אם הייתם נעצרים לרגע אחד קטן, עוצרים ממהלך החיים הרגיל שלכם
, ומבחינים בהם, אם הייתם לרגע אחד קטן עוצרים את נשימתכם
ומביטים בהם...

אוטוביוגרפיה
בהתחלה חשבתי שזה כמו שמספרים שהוא שחור וכאשר הוא מגיע אתה
מרגיש גל של קול עובר לך בכל הגוף ומבשר לך שהוא הגיע אבל לא
הנה הוא בה ולמעשה הוא כבר הלך ואני עדיין פה.

זכרונות
היא הייתה ג'ינג'ית קטנה, כולם זכרו אותה כג'ינג'ית הקטנה, זאת
שבכל כיתה כולם היו קוראים לכל אחת בשם ורק לה היו שני שמות,
ג'ינג'ית או קטנה.

כמיהה
בעיניה טבעתי, עיניה משכו אותי וחדרו לתוכי, כצוללן המרגיש את
בועות האויר האחרונות הזורמות מהמיכל לתוך פיו, וטעמן מתוק
מדבש, בעיניה טבעתי ולא בה.

הגשם מתחזק ונחלש והרוח מכה ודוחפת אותו מכיוון אחד של הרחוב
לכיוון השני, גופו נד כסהרורי מצד לצד עם הקצב הכמעט בלתי
מורגש של הסערה הפוגעת בו מלמעלה ונראה כאילו אין לה כוונה אי
פעם להסתיים ולחדול.

אהבה נכזבת
עיניו של יאיר החלו לנצוץ כמו בכל יום בשבועיים האחרונים מאז
שנעמה אמרה לו את המשפט שהוא האמין שלעולם לא יבוא, המשפט
הנורא מכל, המשפט "יאיר אני חושבת שכדי שניפרד."

ארצישראל
המכוניות המעטות שנסעו שם חלפו על פניה כמעט מבלי להבחין בה
יושבת ליד הרכב וממתינה לגרר, זאת הפעם השלישית השנה שהוא
מפסיק את חייו לפתע ללא התראה מוקדמת, הפעם הראשונה הייתה לפני
כחודש בדיוק כאשר היא הייתה בדרך למפגש רומנטי נוסף שלא היה
צפוי להגמר בסוף טוב.

זוגיות
שוב מביטה בי במבט שאומר הכל ולא אומר כלום, שוב העינים
מאשימות אותי באי הבנה, ואני מנסה. היא לא יודעת כמה אני מנסה
להבין מה היא באמת אומרת, אני לא טיפש אני רואה שמה שהיא אמרה
הוא בקושי סיכום מקוצר של הסיפור אבל אני לא יודע לקרוא אותה

אהבה נכזבת
הוא נותן לה מכה קטנה על הכתף, כאילו "סחבק" ומיד חוזר לנושא
מתקן אותה מסביר לה את הטעויות המעטות שהיא עשתה בזמן שהיא
מקשיבה לו בתשומת לב, בזמן המועט היחיד שבו הוא מתייחס רק
אליה, הסנטר שלה רועד שוב ומעט הזיעה שהייתה קודם נעלמת לה
אחרי ניגוב קל.

"גלית", הצעקה הדהדה בין הבתים החצי ריקים. "גלית" ,שוב נשמעה
ואחריה שיעול חלש.
הדמות הנשענת על מקל הלכה ברחוב החשוך מביטה בפתחים החשוכים
מחפשת.

התבגרות
החבורה עדיין הסכימה שהוא יסתובב אתה אבל בכל צעד שעשה אתם
כאילו הרווח שמעולם לא היה גדל. הוא לא יכל להרגיש תחושה של
שנאה מהחבורה שהייתה כל חייו, כל ילדותו, החבורה שפתאום התבגרה
והחליטה שמהיום הוא כמו כולם, יותר הוא לא המחליט ולא זה
שקובע.

זכרונות
הוא שותק לרגע ואז אומר שאני ממש לא צריכה להתערב והוא יחזור
במהרה למה שהוא היה ואם אני רוצה הוא יכול להתרכז ולחזור
לעיסוי שהוא עשה קודם, אני מסרבת בעדינות וחוזרת ומביטה
בעיניים המדהימות שלו ואומרת בשקט אני שומעת דבר,

בוזו שכבר ידע את טעם המוות הביט בשניות האחרונות של אביו כאשר
קילוחי דם זרמו מלב האב, הוא לא חש צער, למעשה מאז הפעם
הראשונה הוא לא חש דבר. הוא שלף את הסכין מלבו של אביו ניגב
אותה בזהירות על בגדיו של הזקן שמולו ויצא מהחדר שהיה פעם
ביתו...

מדע בדיוני
מיד התחלנו לשלוח למכוני מדע את שגילנו, בעיקר למומחים שהכרנו,
הסתבר שחיים הכיר רבים יותר אבל זה לא שינה. באותו לילה אני
חושב שהיה הלילה הראשון שבו לא ישנתי טוב.

ג'ננה
שלוש שעות אחר כך אני מסתובב בשכונה וקולט את מיקו מהמכולת
קולט אותי ממרחק של חמישה בניינים, תוך שלוש שניות הוא הופך
לאתלט הכי מהיר שאני מכיר ולמרות ה20 קופסאות של סיגריות ביום
הוא מצליח להתחמק ממני במשך כמעט חמש דקות.

אגדה
הם נפגשו והוא הביט בפני הזר שהוסתרו על ידי הרעלה "הגענו" הוא
אמר לזר שהביט בו ובשבט שמאחוריו.
הוא ראה את הזר לוקח נשימה עמוקה ואז מסתובב אם הסוס שלו "העמק
ממתין לכם" הזר אמר לו והחל לרכב לתוך העמק, נעלם בין העצים
שקטעו את הצבע הצהוב של המדבר.

אני חושבת שהוא הסביר לי פעם כאשר הייתי יותר קטנה אפילו מהיום
שכל מה שצריך אקדוחן זה אצבע, הוא נורא היה מרוצה מעצמו אז
וצחק הרבה ואפילו חייך אלי ונתן לי מכה על הכתף שכמעט הפילה
אותי על הריצפה

ארצישראל
יש ימים כאילו של חום.
ימים שבהם גם אם מזגן ענק אתה מזיע כמו סוס שרוכב שנים על קרקע
טרשית בלב מדבר אם שמש יוקדת.

גן עדן
אני נעצר לשמע רחש לא מוכר משהו מפסיק את הרגע הקסום. משהו
חותך אותו ומעיר אותי מחלומי אשר בו אני שקוע בזמן הליכתי על
החול.
אני מסובב את ראשי ורואה נערה עומדת על שביל לא הרחק ממני
מביטה בים באותו מבט אוהב שבו משתמש אני.

ארצישראל
אחד עשר ועוד אחד עשר
רבים, רצים, מכים, הודפים לוחצים.
אחרי כדור מטורפים!

פואנטה
עניתי משתתק לשניה" אני לא שוכב אם נשים תמורת כסף." היא הביטה
בי במבט לא מאמין "אתה חושב שאני..?" ניסתה לומר כאשר השתקתי
אותה בקול שקט

ארצישראל
"אמרו לך פעם שאת מדהימה?" הוא שואל במבט קצת מעוצבן, "אז
שיקרו", מוסיף ומסובב את הראש, מתחיל ללכת לכיוון המטבח הסלון
שלהם. היא מסוגלת להרתיח אותו כל כך מהר עד שלפעמים בא שלא
לדבר איתה יותר בחיים. כמה פעמים הם יכולים לדבר על אותו נושא

מדע בדיוני
בשעת התום בעודי מהרהר בדבר תוך כדי ישיבה בבית הכיסא חלפה
רעדה בגופי והבנתי את משמעות הדבר כאילו מעולם לא היה הדבר לא
מובן לי או לאילו שכמותי.

מכתב
זכרוני הטוב גרם לכך שלא אשכח את הבטחתי לך ואכן הייתי מוכנה
בזמן ובמקום שבו מסרתי לך כי ניפגש, אתה אכן הופעת בדיוק בזמן
כמו ג'נטלמן ואספת אותי לרכבך ההדור והחדש

זוגיות
שלוש, שלוש זה מספר מיוחד, אני מביטה וסופרת אצבעות, שלוש שנים
ביחד ועדיין ביחד, זה התחיל בערך בצבא אבל המשיך בתור מה שכל
אחת חולמת שיהיה לה בגיל צעיר, הוא גבוה בלונדיני שרירי, מחייך
חיוך של קיבוצניק כל היום

גיהנום
היא נשארה לשבת על המיטה ממתינה לדמעות הראשונות, הבן זונה הלך
ואפילו דמעה אחת לא יצאה, הבן זונה ששכב אתה רק כמה דקות קודם
לכן, זה שאמר לה שהוא אוהב אותה לפני לא יותר מעשר דקות, הבן
זונה היפה שכל בחורה הייתה מוכנה לרדת לו בלי לחשוב פעמים, הבן
זונה השתמש בה

"הי" אני אומר לו ומחייך אליו אם הרבה שיניים לא מצוחצחות. הוא
מביט בי חיוור ורואה את הפיה בין הידיים שלי כאשר הפה שלה חסום
אם אחת האצבעות שלי.

הנה אני עולה למעלה ופתאום אני שומע קול מעצבן מאחורי "אולי
כבר תלך לכיוון האור הזוהר שם , פניה שלישית שמאלה"
אני מסתובב לכיוון הקול המעצבן שמאחורי ורואה איזה פוץ חצי
שקוף עם כנפיים ענקיות מלאות בנוצות חצי שקופות גם כן.

אהבה נכזבת
לפעמים אני נשאר לישון בדירה כאשר לפתע צלצול בדלת והשכנה בת
החמישים נכנסת לבקש סוכר אני יודע שאין פה כוונה לסוכר וישר
אנחנו מתחילים לשטות אחד בשני היא בראותה אותי מדמיינת את
ימייה כצעירה ואני מדמיין את עצמי כמאהב הגדול בעולם.

מסעות
הסיפור מתחיל אי שם בשבט עתיק בשם הדוב הגדול, זקני השבט בעצמם
מספרים שהגענו לערבה ממקום בו הארץ קפואה וקשה יותר מכלי האש
שפוגעים באנשינו יום, יום.

פנטזיה
זה הוא "היא לכיווני לחשה" ,רצתי במהירות כאילו הוא יעלם אם לא
ארוץ הוא הביט בי ולא הבין.
האנדרלין זרם בגופי בטרוף וחיוך עלה על פני שעה שראיתי אותו
רואה אותי אך לא זז לשום מקום.

הטיפות מרטיבות אותי, הן יורדות לכיווני מהשמיים ואני מביט בהן
פוגעות בי ומרטיבות בי כל חלק שעד לפני רגע היה יבש, אני לא זז
מהמקום בו אני עומד צופה בגשם היורד חש את הרטיבות מזדחלת לה
לכיוון החלקים האינטימיים בגופי.

ארצישראל
"תעצור בצד, חתיכת בן זונ.. " הוא התחיל לומר לי ואני כמו ילד
טוב נעצרתי.
הוא ניגש אלי "רשיונות בבקשה" עם מבט סמכותי, מינימום של עשר
שנים שוטר במקוף ו' של ליגה ד' ושופט בן לאומי.

דיאלוג
הי תוריד ת'יד, אני אומר לך להוריד את היד שלך מהכתף שלי! מה
זאת אומרת אתה לא רוצה להוריד אותה? אני אומר לך להוריד אותה
אז תוריד.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
לבי נושק לליבה,
עיני מביטות בעיניה,
דמעות שקופות נוזלות לתוך שלולית מלאה לכלוך.

גיהנום
איך נשאלתי על צל הגהנום
איך הגעת עד הלום
איך דווקא מלאך שכמותך
איך, איך נפלת.

שלום אני נמצא אי שם.
שלום לי
הכל טוב אני לא רואה סיבה ללכת למקום אחר.
מקום המצאי שלושה כוכבים ימינה אחרי הירח.

בדידות
אף אדם עליי לא יידע
אף אדם לא ינחש את הדבר, הנושא שפה רק קרה
בושתי עדיין חשופה
איפה אתה? אהובי שלי, איפה אתה?

תחילה הייתי
ואז באו הציפורים
הרי לא היו לפני
הרי לפני היותי קיים לא היה קיים הקיים
ואם היה קיים הרי שהיה זה בלעדי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
שלום, הלו, יש פה מישהו?
האם מישהו יכול לומר לי איפה יש 72 בתולות?


לרשימת יצירות הציור החדשות
ריאליזם
אל היצירה

אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
מי אמר למי?

שלום דודו?
היי זה אני אפי



רב חובל מת
משעמום


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/RoyBloom
יוצר מס' 2758. בבמה מאז 22/4/01 16:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרועי בלום
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה