"יום ראשון בבוקר, 6:32 למען הדיוק הצבאי,
רק עכשיו מצאתי לי פנאי לכתוב,
לכתוב משהו שבעבר הייתי כותבת הרבה יותר פעמים על
הרבה יותר דפים.
נשללה ממני הזכות ליצור, להתרגש קשה לי כשיש לי רובה
בין הידיים, לראות את הנוף אני לא יכולה בגלל הרעל
הזה שיש לי בעיניים. רעל מדומה, הכרח קיום.
אני נמצאת במסגרת תובענית, משתדלת להאחז במה שפעם
היה מניע אותי, או לא מניע.
מפחדת מהניוון שגם הוא סוג של הכרח כאן.
רגע אחד של אינטימיות מתחלף באחר תוך שניות, אני
בכלל אמורה לישון את ה"שש" שלי עכשיו, ככה שאולי
עדיף שהתחלף הרגע.
מוסיקה אני נושמת, הוא חלק בלתי נפרד ממני, מהנשמה
שלי. אני מרגישה אותה בפנים גם בלי לשמוע.
אני מרגישה אותה.
ילדה, לכי הבייתה, כאן אין מקום לאינדבידואלים."
הקישור הבא יוביל אתכם לשני שירים שהקלטתי עם האיש
(והאגדה) שבזכותו התחלתי לעשות מוסיקה... מומלץ
בחום!
http://stage.co.il/Authors/26510
