|
Darkness. Filling me from the inside
Laughing, as if someone was tickling my ears, my eyes, my
brain - but from the inside
|
אני רוצה לצרוח וליפול על הרגליים
להפוך לילה ויום
ושיזעקו גם מלאכי שמיים
האם זוהי אש גן עדן או אש הגהנום?
|
אדון הלהבות. זה היה שמי ברחוב. למה? כי ידעתי לשלוט בה,
להוביל אותה אל האנשים. לגרום לה לשרוף את עורם, לחדור פנימה -
להרוס. לא ידעתי איך אני מצליח לשלוט באש ולמה, פשוט ככה
נולדתי. כשהייתי ילד אמא שלי תמיד החביאה אותי בבית מהבושה,
שלא יראו שבנה שונה.
|
אני יושב פה על כיסא הקש שלי, במרומי הגלקסיה, ומשקיף על
נתיניי הנאמנים. הם חבורה של מטומטמים, לא יודע בשביל מה בראתי
אותם. בהתחלה חשבתי שהם משעשעים. לאחר מכן הבנתי שהם סתם
הורסים את כל המשחקים האחרים שלי עם הרצון המטומטם שלהם לשלוט
בהכל.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"איבדתי את
הלשון, אז
התחלתי לכתוב
סיפורים. כשהיא
סוף-סוף צמחה
מחדש, כבר לא
יכולתי
להיגמל."
שמואל
איציקוביץ',
בהצהרה חושפנית
בספרו
האוטוביוגרפי
החמישי "הים
הכחול אינו
מתכופף לצלילי
הרוח הנשברת." |
|
