|
Side of the road,
I'm Dying.
Nowhere to go,
I'm dying.
|
I'll walk you home,
it's just the way to paradise.
|
אין מקום, אין מקום,
אין מקום
לנשום.
|
צועד, צועד,
השקט מתקרב.
צועד, צועד,
הגוף כולו רועד.
ידיי,
שפתיי,
החושך בא אליי,
פתאום,
היום,
והוא כל-כך מתוק.
|
את יפה,
את יפה נורא
באדום
ובכלל.
את ילדה,
לא שלי אבל
היגיון,
מחלה.
|
איפה להתחיל?
האופק אין לו סוף.
ויש פעמים,
שבא לבכות.
|
במעבד מזון,
מהול במיץ לימון,
אתה מוצא לעצמך צידוק.
כלוא בתוך עצמך,
שוחה בכעס שלך,
אתה בסוף תישאר
חנוק.
|
אמא,
זה בא והולך,
הילד שלך,
הולך והופך
גיבור.
|
יוצא לדרך, הארוכה.
יוצא לדרך, ארוכה.
|
שמה את הים במסגרת,
מולנו עוברים
החיים.
|
זמן ליפול,
לא לחשוב
הולך ומתרסק לאט.
לא לחשוב,
רק לכאוב
זמן ארוך
להתרסק.
|
אל תפסיקו את הגשם,
שיירד עליי.
|
כשנעמי עצובה,
העלים נושרים
והשמש בוכה,
כי קר לה בפנים
והעולם
קופא במקום ומחכה,
שנעמי שוב תחייך ויהיה
יום יפה.
|
בוא טיפש,
לא התכוונתי שתלך.
|
בגללי
בשמיים
לילה בא,
לילה בא...
|
ערב יורד על העיר
היפה שלי
והעולם נכבה,
מחכה למחר.
למה תמיד זה קורה
שהלילה בא
ולא הספקתי דבר?
|
מי אשם, מי אשם...
מי אשם? אתה אשם!
|
הכל כל-כך קטן לי עכשיו,
ראיתי פעם משה מאוהב
|
כשהכל שביר וחותך,
הזכוכית,
כמו סוכר,
מתוקה,
מסתבר.
|
טוב לה,
טוב לו,
הם מאושרים.
|
מתי זה הכל כאן התחיל
ומתי זה הכל כאן נגמר,
חשבתי,
עשר דקות מן הים
עשר דקות מהים
עד מתי יריבו כולם?
|
כמו ציפור את חופשיה
רוצה לגעת בשמיים.
|
רק אותה אני שומע,
את הקול שלה לוחש.
מלטף אותי, נוגע.
מרחם ומכשף.
|
בוקר עלה
על מיטה ריקה.
אין אהבה,
ככה היא רצתה.
|
אני אוהב את הים,
כשאין אנשים.
אוהב את הים,
כשהוא רק שלי
ושלך,
אם היית פה איתי.
|
כנראה שזה נגמר.
כנראה שזה
נגמר.
|
שירו איתי,
יש לי שיר קטן-קטן שמתגלגל
אל תוך הלב.
|
תני לו ללכת,
גם לו זה לא קל...
במילא ישוב עם הזנב מקופל.
יתחנן,
יזחל על ארבע וינבח,
מחר כבר הכל יישכח...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
