|
לאט, לאט יהיה מה שיהיה ומה שלא, לא
הזמן יעשה את שלו.
|
הסוף קרב והם לא יודעים
כי עיניהם עצומות ואוזניהם אטומות
הם הולכו שולל בדרך ללא מוצא
הלכו בעקבות האמונה
|
היא עצמה לא חיה, אחרים חיים בשבילה
כי הם יודעים הכל, מה טוב ומה רע לה.
|
אך היום משהתבגרה דברים ברורים לה יותר
שכלום לא פשוט ושם דבר לא מובן
|
אני כאן בשבילך
אני אעמוד תמיד לידך
|
מחכה כבר לדבר הבא בחייה
היא מדמיינת, רואה זאת בעיניה
|
הוא שם מתבונן, צופה במתרחש
שדברים יישארו כך לעד הוא חושש
|
לעולם לא תאכזב
או תיתן לה ליפול
תיתן לה הרגשת ביטחון
ותאהב אותה יותר מכל
|
זקוקה לך עכשיו, זקוקה לאהבתך
צריכה לחוש את חום גופך
|
אני מרגישה לפעמים שכמה שלא יהיה לי טוב עדיין החיים שלי
דפוקים והדבר הזה זה אחד הגורמים לזה...
|
כולם לפעמים מציקים, לא יודעים מתי די!
להרפות, לשחרר, לתת את המרחב שכל כך זקוקים לו לעיתים...
|
אתה כאן? אתה קיים?
תגיד מה שתרצה אבל אני לא מאמינה בך....
אם אתה קיים אז למה אתה נותן לנו כל כך לסבול
ואת כל הטובים אתה לוקח?
אומרים שאתה רוצה את הטובים, הצדיקים לידך...
|
מה שהיא מרגישה כבר מזמן לא שיתפה
עיוורת צבעים כי רק שחור היא רואה
רוצה לצעוק להשמיע הגה
אך צליל מפיה אינו יוצא
|
כיסא ריק הוא הכיסא עליו אני יושבת,
נמצאת איתם אבל הם לא נמצאים איתי,
|
אם עכשיו אני עושה כלום, בעוד שנה אני גם אעשה כלום? ומה עם
עוד שנתיים? מה, כך"יתבזבזו" החיים שלי?
|
האם נורא הוא המוות?
האם הוא כואב?
היכן הוא לי אורב?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לא לוקחים מפתח
של חביתוש בלי
רשות של רגע
ודודלי |
|
