|
אם הייתי יכולה הייתי קוטפת לך
את הפרח הכי יפה בגן
אבל אני לא אעשה זאת
כי כל הורדים בגן כבר נבולים
|
את שמי החלום עבדתי
שקיעות וזריחות מתחלפות, נמשכות
פניי ישארו לעד, זוהרות ונגות
בלתי מושגות
|
ישבת וחיכית שמשהו יקרה
אז חשבת , חשבת
|
לנסיכה הופכת עם רדת הליל
ולראשי אין כתר שיאיר
משילה את עורי
כנחש אורבני
|
ידעת את כל אוהביך; הם נתנו ידיהם בידך
סיגלת ולימדת את כל תפארתך; תפרוץ הקנאה מעינך
שמרו על עורכם בני אל; בהכרזתכם על סוף מלכות בבל.
|
אכזבה, היא צוחקת
כמה שזה לא רלוונטי עכשיו בשבילה
דמות מרדנית? או לא. סתם עצלנית
|
חייכתי לאיש שלא עבר.
ישבתי ליד העץ שלא נשתל.
חייכתי. בפה עכור.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?
לארה קרופט |
|
