|
אחרי שליבי מת וקפא
נשבר לרסיסים של זכוכית חרוכה
נדמו בי רגשות אהבה
נדם בי גם געגוע
נדמה...
נדמה ששברת אותי.
|
ראה -
אדם יושב על הריסות חייו.
חלומותיו נגוזו,
תקוותיו אבק...
|
הלך לאיבוד
הקול השקט,
ואינו עוד.
|
הגיעה עת לתור אחר תשובות,
בפיתולי דרכים עקלקלות
|
הכול הוא בר חלוף -
הזמן אוזל-נוזל...
|
והאמת, עודנה היא קבורה,
תחת חולות מדבר, באופק הרחוק,
שקיעה צובעת לי את הדמעות.
|
עייפתי.
נפשי רצוצה ודואבת.
הבדידות הזוגית כילתה
כוחותיי.
|
אני מרגישה שאני הופכת את היום הזה לטרגדיה האישית שלי, וזה
מכעיס אותי. הלב שלי כואב לא רק על אותם אנשים שנהרגו בשבילי,
בשביל העתיד של המדינה הזאת, אלא הוא כואב גם את כאבי האישי,
אשר אינו עומד ביחס ישר לדמעות שנשפכו מעיני הערב.
|
ופתאום כבר ישבת לידי ושאלת איך קוראים לי, ואפילו לא היה לך
אכפת שלגמתי לך את הבירה כי בדיוק סיימתי את שלי. ואני חשבתי
שיש לך חיוך יפה, ושחבל שאנחנו לא שותים את אותה הבירה כי שלי
הייתה טעימה יותר.
|
אני מרגישה כמו פאקינג הולדן קולפילד...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אין דבר כזה במה
חדשה. זה הכל
פ-י-ק-צ-י-ה.
המשפט הזה,
לדוגמה, בכלל לא
כתוב בשום מקום! |
|
