צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

תקווה אמר שהדבר יטיב עימם היות שמוות, לעת עתה, לא יטריד אף
אחד ולא יגרום צער מיותר.
אכזבה אמרה שהדבר רע, שהרי עד שחופש לא תימצא היא תהייה כבולה
ומיוסרת.

בעיה קשה

בעמק האלה
ניצבו שתי המערכות למלחמה.
ישראל אל מול פלישתים,
דויד אל מול גליית.

תחושה של החמצה
אהבה שלא מומשה
כעס שנאגר ולא התבטא

הוא היה די שדוף
היה לו גב ישר,
פנים לבנות
עיניים מכשפות

שעת צהריים מאוחרת
פסים של אור
קורעים את השמיים.
הוא שוכב על שפת המיים

צבע רך עוטף את גופי
מגע כהה.

התהייה המיוחדת שלך
הדיבור הקטוע שלך

אני כל כך אוהבת להביט בו
בחיוך החם שלו,
בהליכה שלו ,
בכפות הרגליים היפות שלו

הרחיקה עד מדבריות ללא שם,
עד אגמים מדושני מים
עד מפלים רועשים וגועשים.

בין העלווה חיפשה,
בין אדום הפרחים...

מבטיי תמיד פעורים לעומתך,
מעינייך ניבט רוך, טוב תכול
אהבה עדינה, תום זך

ושוב המילים נאמרו,
משום שהיו צריכות להיאמר.

גופה זר לה
ידיה שמוטות
ראשה כבד

רק את ידך הושט לי

היתה צובעת מידי בוקר
את גופה,
שרה לשמש
שיר מחאה.

הוא היה רז לתשוקותיה,
מקור תאוותה.
היא היתה התגלמות הטוהר,
יופיה - פארה.

היה פרוע
מבטו מהוה
חיוכו תמיד מוצדק

קינאתי לבדיחות דעתו
לפשטות הוויתו
להלך רוחו.

נהג לכתוב שירים
בחשכת הלילה,
אור הירח האיר
את דפי כתיבתו.

צריך לביים, להפיק
ולדעת בעל פה את כל הטקסט
מיידית.

ושקט
וחושך

כל היום אני
חושבת
ו ח ו ש ב ת
ו ח ו ש ב ת

אבא שוב עוזב באוגוסט, הוא אמר לי שהוא שכר כבר דירה. אמא
אומרת שאבא עובר משבר, אמא גם אומרת שעידו ילד אלים והיא לא
יכולה לצפות את התגובות שלו כי הוא עובר משבר קשה, כן... וגם
היא עוברת משבר, אבל היא חייבת להיות חזקה.

מעולם לא קיבל את הכניעה
שבהיותו בן אנוש, ותו לא.
מתיימר היה מדי.

כל כך התאמצה והשתדלה לקבל ממנו אהבה , פחדה פחד מוות
לאבד אותו או את הערכתו אליה...הכל עשתה למענו.

וכשהיה שם במחוזות אחרים טרוד בהתרכזות מתמדת, לא היה לשום אדם
סיכוי כנגדו, הוא היה עם עצמו במסע כיסופים לעולמות אחרים. בכל
פעם השתאתי מחדש למראה התנתקותו.
לא אהבתי איש מלבדו.

מרי בי תמיד הרגישה כמו הילדים האבודים של פיטר פן, היא היתה
כל כך אבודה.

חוסר האונים עטף אותו לבלי היכר,
היה נתון בכף הקלע, איבריו משוסעים...