|
אז הכל יהיה בסדר, אני מבטיחה לעצמי.
וזאת ההבטחה היחידה בערך שאוכל לקיים...
הוא ירדוף אחריי, לא משנה מה...
באמת שהכל יהיה טוב.
|
נכנסנו לבית שלה
שום דבר לא השתנה מאז היותי כאן לאחרונה
ובכל זאת- הייתה הרגשה של מקום אחר ושונה
|
רק רציתי להגיד לך שהן כל הזמן שואלות אותי
"מה קרה לך נרקיס, את עצובה..."
ואני לא יכולה לענות
אני מניחה שטוב לך...
|
היא התלבשה בבגדים הכי הולמים שהיא מצאה בארון
וצחצחה שיניים ממש ממש חזק עם מלא משחה
ושמה כל כך הרבה דאודורנט ובושם,
שחברות שלה אמרו לה שהן חושבות שהיא סיימה את כל בקבוקי
הדאודורנטים בבית שלה.
|
רצתי מהר לתחנה החומה הקרובה שנראתה באופק.
הגשם היה חזק מאד ונראה רטוב יותר מתמיד.
נרטבתי כולי ולא היה לי נעים, לא ידעתי מתי יפסק הגשם ורציתי
כל כך ללכת הביתה.
|
I'm running away now
you cant catch me
I'm running away to the underworld
|
אולי אני שם,
אולי אני שם ואולי אני בוכה.
ואולי אני צריכה עזרה,
|
יש בי המון רגש
שם בפנים
מתחת לצוואר
בצד החזה
נכנסים פנימה
זה עמוק יותר מכל דבר אחר בגוף
גם נפשית, וגם טכנית
|
בנאדם שחור שכמותך,
כן, ככה החלטתי שאתה.
אתה בנאדם שחור.
שיער שחור, עור שחור, עיניים שחורות,
אהבה שחורה.
|
ככה, עם השפתיים פתוחות,
מכניסים את הלשון לתוך הפה
ושיניים אל שיניים נוגעות.
|
חושב על מה? זה בכלל לא ברור
אולי על המגע? על מוחשיות?
שהיית מעדיף לזיין אותי במציאות?
|
דמעה זולגת
דמעה נופלת
דמעה על לחי מזדחלת
|
ניצול רשע של ילדים תמימים, והוא לא מקשיב.
והוא מסתכל במבט כל כך אוהב וטוב, ואני יודעת,
הוא רק ניצל אותי.
|
מאופרת יותר מתמיד
במסכות של תמימות
הלכת לך ככה עם הסיגריה ביד
אל הלא נודע
|
בוקר בהיר, שמש עולה
מים זורמים, ימה תכולה
האופנים ירוק, ציוץ ציפורים
צבע עמוק אוחז בעלי העצים.
|
שמש תאיר את גלי הים, השמש תזרח מעל לראש של כולם.
|
סימני אזהרה עוברים ללא סוף,
מרחפים באוויר, לא נותנים מנוחה לרגע.
|
בגידות אולי, לא יודעת להחליט.
וכל כך קר בחוץ,
בוא לחבק אותי.
בבקשה אל תסיים את זה.
|
הלוואי שלעולם לא אראה עוד את פניך
אני זוכרת
הלוואי שתחלה
אני צועקת
|
רק לראות אותך
רק לדבר אותך
רק לנשק אותך
רק לחבק אותך
רק לשמוח אותך
|
אתה עכשיו כבר לא נמצא
וגופתך מונחת שלווה ומתה,
על מיטה.
ואין מפיך יוצאות מילים
ועינייך אינן נוצצות באור הכוכבים,
סגורות הן,
ללא חיים.
|
כן תמיד אני חושבת עליך
מנסה לשכוח אותך
מנסה לשכוח אותך אחרי תקופה כל כך ארוכה.
|
שלושה חתכים נמצאים בידי
גדול בינוני וקטן
מגעילים ומודגשים באדום
שורפים...
|
ועכשיו אני נזכרת, איך יכולתי בכלל לגעת בך, חצ'קונים מפוזרים
על פרצופך, ועורך אדום, לא, לא משיזוף יתר... זה הצבע שלו.
והעיניים שלך אולי כחולות, אך הן בולטות...
|
וזה כל -כך הרבה אסור, זה אסור שכבול בעוד מיליון ואחת אסורים
כי זה אסור.
|
והוא עבר ליד, עם חליפה ממש יפה...
ואמר" את מי זה מעניין?!"... לפני שהוא שמע מה סיפרתי
היא צחקה כמובן, כי ניבי כבר החליטה שאני דיי מצחיקה
ומחרפנת בטירוף בשיעורים משעממים כמו עבודות חקר...
אז חשבתי למה לא לספר לתמר ולהצחיק אותה קצת?
|
יש איתו מישהי עכשיו, שהוא יכול להיות איתה מתי שרק ירצה.
יש לו עכשיו מישהי, ואני בחוץ, גם זה קורה...
זה כבר קורה יותר מידיי, מתי הוא יגיע?
האביר על הסוס הלבן שלו אני מחכה?
וכל האהבות נגמרות ברע, וזה אולי בגללי, ומה שהיה היה...
|
חשבתי לעצמי, מה אגיד לו בפעם הבאה שאפגוש אותו, עקב הדברים
שהיא עוררה בהם את תשומת ליבי:
"הוא מסתכל עלייך"
היא אמרה
"במבט אוהד כזה... אולי הוא באמת דלוק עלייך."
|
אני חושבת שאתה חושב
שאתה יודע שאני אוהבת אותך
אבל אני חושבת שאני כבר לא
כי אני חושבת שאתה יצאת לי מהראש
כי אין לי מה לאהוב אותך
אני חושבת שהרגש שלי אליך הוא כבר נדוש
ובגלל זה נמאס לי ממך
|
רק מחשבה אחת עברה בי בשיחת הטלפון הזאת:
גם אני משקרת לך.
|
את תמימה, ואת כל כך אני לפני שנתיים- הילדה הטובה שרוצה רק
שמישהו יחבק אותה בלילות.
את לא מתעניינת בחרא שאני מתעניינת, ואת יכולה להשיג כל אחד
בגלל המבט הזה שלך, שיש בו טיפה פלפל והרבה חן.
|
יואב
אותך תמיד אוהב
my love
|
ואני מסתכלת על עצמי, גדלתי חיצונית, תחת ציצים פנים בוגרות
ועליהן, ועליהם- גם להם יש כבר גוף ומראה חיצוני של בוגרים
|
כשהדם עולה לראש אין לי יותר מה להגיד לך,
אני רק חושבת באופן סתמי על מה שהיה.
ברור שזה לא יחזור, אתה לא רוצה לגעת בי.
אבל לפני כמה ימים אמרת שכן.
|
אני עדיין ילדה, אני עוד לא מוכנה לעבור לבגרות,
לדברים עמוקים כמו רגשות רעים וסיבוכים עם פילוסופיות
|
אבל את לא נחמדה ואת לא חמה ולא אוהבת, ובכלל לא מקיימת הבטחות
כמו שאת אומרת שאת כן
|
יש כאלו שהיו צריכים דחיפה, יש כאלו שאמרו את זה סתם ללא סיבה,
ויש כאלו שאפילו מה שהם אמרו הוא לא באמת מה שהם חושבים עליי
|
את לא צריכה לחכות שדבר ייעלם מחייך, את יכולה להעלים אותו
בעצמך, למרות שאני יודעת כמה זה קשה
|
כל דבר שנראה כהזדמנות חדשה נעלם
קרני אור באות, מביאות לי תקוות חדשות
|
אני בפוזות? אולי... כולם בפוזות, אף אחד בעולם הוא לא תמיד
תמיד מה שהוא באמת.
ואז מה אם לא התכוונתי להגיד את זה עכשיו? זה עוזר לי במשהו?
כן, אז אני אינטרסנטית - אז?
וכן, אני בת אדם תבוסתנית וממורמרת - אז?
|
שלום לכולכם,
הורים, אחים, שאר משפחה, חיותה, אנשים שמגדירים עצמם כחברים,
ועוד כל מיני שבאו בגלל רגשות האשם.
אני לא אכתוב שאף אחד אשם, בהחלט יש אשמים.
|
ממזמן אני כבר חושבת על לעשות את הצעד הנוראי מכל לכולם, והטוב
מכל לעצמי.
אבל עוצרת. חושבת, ומפחדת.
ושוב מפחדת.
|
זה לא כיף להיות חכמה, לראות על אנשים מה הם חושבים דרך
העיניים שלהם, לקוות שזה לא נכון ולגלות שזה כן. שהם באמת רצו
לנקום והם באמת רוצים כל הזמן רע לאחרים וטוב בשביל עצמם, והם
יעשו הכל בשביל זה. ידרכו, יהרגו, יגרמו לאחרים לבכות. הכל.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה אמר יגאל
אמיר לזונה
הוויאטנאמית
מאבו כאביר?
בוקר טוב,
אמא.
אביה האיום מצטט
יריבים ותיקים. |
|
