|
בלילות אפלים מוצא את עצמי,
מהלך כמו מלאך שומר של אחרים.
כולם ישנים ואני בתומי,
חי בלילה בין הצללים.
|
... לא זוכר אם אמרתי ביי....
|
הקיץ מסתיים לו,
האפור כבר שוב בפתח.
והכל חוזר כמו זרעי רמזים,
קטנים קטנים שזורעים לי כאב בעורקים.
|
היא אמרה שהיא לא אבל היא כן...
|
מדינה שהמציאות בה
עולה על כל דמיון.
|
כואב, עצוב, רחוק
סיימתי עוד שמירה
נכנסתי למיטה
אבל לא יכול לישון
|
שוב באוטובוס.
שוב בדרך לבסיס.
שוב עם עט ביד.
|
בוקר,
יום שישי, ערב החג
כרגיל מאחר
רץ, ממהר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ויביט אדני בעם
ויאר כי אלפי
מונין חטאיו
פשעיו ושחיתותו
וישלח עליהם
ביום ההוא את
החת האמורי
הפלשתי הבבלי
הטנאזי הפרמקי
ועוד כמה שמות
ששכחתי כבר
ויתבאס העם ביום
ההוא ויצעק אל
אדוני: יופי כי
בוגר הינך
ויצמיד כפותיו
אל אוזניו
וינפנף בלשוניו
אליהם
- תנ"ך 2000
הגירסה הלא
מצונזרת |
|
