|
יום אחד היא נתקלה בו, והוא החל שואל שאלות, שהיא כבר לא הייתה
מוכנה לענות עליהן, ליבה התרסק לרסיסים, היא הסתגרה בתוך עצמה.
|
הוא שכב שם, גופו מרעיד ומפרכס וקצף סמיך עלה מפיו...
"הוא חולה כלבת, תזהרו, אל תגעו בו, שלא תדבקו." צעק מישהו
מבין ההמון, שהתגודד סביבו.
"זהו, הוא מת." נשמע קול נשי מיבב.
|
פני הירח בדמות פניו,
כששפתיי פוגשות בשפתיו.
שפתיו את שמי לוחשות,
כאשר ידיו בי אוחזות.
|
הוא יושב ליד הבאר
מזמין משקה חריף וקר,
ויודע - הוא נתפס,
המשחק שלו נגמר!
|
היא שוגה בנבכיה,
היא עוד תפגע.
היא שוגה בנפשה...
היא כבר אבודה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אנחנו על המפית
משה דדש הוגה
דעות בע"מ |
|
