|
אני שקרן.
אני יודע שאנשים אחרים יאמרו שאני שחקן אבל זה לא נכון.
אני שקרן לגבי עצמי.
|
לא בכית, לא מחית
גם לא צחוק וחיוך
פשוט לקחת את זה ב'איזי' וחזרת אל כולם
|
החושך שמפריד בינינו יואר באור קירבתנו
כגוף אחד נהיה באמצע הטירוף, הרעש והדממה
|
הברק המבליח
רעמים מתגברים
הגשם משכיח
את שדה המתים
|
יצר פנימי, מתגבר ומתגבש
"הוצא אותי", ככה הוא לוחש
"הם לא ידעו", אתה כבר מתרגש
"הוצא אותי החוצה", והינה הוא גולש!
|
אפילו בחלום
ממני נעלמת
לא יכול לנשום
כי האמת כואבת
|
החיים והמוות מסתיימים כאחד
חווה ואדם עוד יפגשו בשנית
יפשטו עלי תאנה ירוקים
|
בלי לדעת שמעבר לקווים
יש קוביות אחרות
|
כמו עש המנסה להישרף מהמנורה, להרגיש שוב פעם את החום, את
האור, את הקירבה לקצה.
|
הנה, הוא מביט בי חזרה, ללא בושה ומצפון.
עיניו מנבאות שנאה, שנאה בדם, ללא דופי או רחמים.
|
אני לא מהסוג שמת.
"הסטנדרטים כדי להיות מת תמיד היו גבוהים, רק שעכשיו אפשר
לראות אותם בהרבה יותר מקומות.
|
אהבה היא כמו קוץ בתחת -
כואבת במקום הכי מעצבן.
|
האין אינכם יודעים שמילותי בוערות ומתפוגגות בעודן באוויר?
האם אינכם יודעים שהווריד העקשן, אותו ווירד כחול שעל זרועי
הוא הקו שמשאיר אותי חי?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תחשבו על זה
שניה ברצינות,
מעבר לקלישאה:
כל מה שאנחנו
צריכים, זו באמת
רק אהבה.
(אבל נוי-נוי
תסתפק גם בסקס
פראי וחסר
משמעות) |
|
