|
הוא נכנס לחדר, התיישב על הכיסא, והרגיש רעד המשתלט עליו.
רגליו וידיו רעדו, היה זה רעד חלש אולם הוא חש כאילו מדובר
ברעד כשל רעידת אדמה במעלות גבוהות במיוחד. לחץ עצום הרגיש
בחזה, כולו מתוח לקראת התוצאות. לא בכל יום שומעים מה יעלה
בגורלך.
|
שמעתי קול שקורא בשמי " אלה, אלה", הקול היה חלש, אולם הוא
הקפיץ אותי מהמקום. הייתי לבד בחדר, ולא הבנתי מי קורא לי,
הקול היה קול לא מוכר ונשמע ממש קרוב אלי.
הבטתי לעברו, ולא ידעתי מה לעשות, משום מה דבריו עוררו בי פחות
פחד, אלא יותר עילה ליצחוק, כל העסק ד
|
הושטת ידך,
פתחת ליבך,
רצית לעזור,
להציל מכאב.
אולם הכאב,
היה בלתי נמנע,
פרץ בעוצמה,
השאיר צלקות
ודמעה מלוחה.
|
ניכנסת עמוק יותר ויותר,
בעיקבות הבעיות,
לא מסוגלת להיפרד מהן,
רוצה לאמר להן שלום.
|
זכרה את עיניו, העיניים שהביטו בה במבט חם, במבט איכפתי ודואג.
זכרה את שפתיו שנשקו לה בעדינות ובחום. זכרה את ידיו, שחיבקו
אותה, שהצמידו אליו.
|
את עומדת כעת בפני דרך חדשה, הדרך הצבאית, ואת כה שלווה, כל כך
בטוחה בעצמך, יודעת שהכל יעבור בשלום. אני היא זו שעומדת מהצד,
ומנסה להבין את הסיבה לשלווה שאופפת אותך. מנסה, ולא מבינה.
|
צילום במצלמה דיגיטלית, ללא עיבוד.
|
צילום דיגיטלי, ועיבוד בפוטושופ 6.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם אני אגיד לך
את האמת, אתה
תעזוב אותי,
נכון?
מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ', כרך
י"ג" |
|
