|
ובכן, להתעורר באחו מפכפך עלולה להיות חוויה גסטרונומית מרתקת.
|
את מארק פגשתי ממש במקרה. הולך בכביש חיפה-תל-אביב הישן,
תרמיל, מעיל וארבעים קילומטרים. אין לו אמא או אבא, לפחות לא
כאלה זמינים. אין לו אחים, אחיות או חברים. ניחשתי לבד. לך תדע
כמה מזה פרי מוחי. והאם העולם פתאום יותר נבוב או שהוא פתאום
יותר בנאדם?
|
הרוח היכה בפראות והבד הצליף באוויר בבהלה, תולש את השרוך הבא
ואת זה שאחריו, כמסיר לוט.
הרגעים הבאים היו מעורפלים. נדן הפגיון מצא את עצמו ריק כשהקת
מצאה את דרכה לכף ידה המיוזעת של מדיאה. הלהב מצא את דרכו
בכוחות עצמו.
|
ועכשיו, למשל, כשנדמה שלא נותר עוד דבר,
נדמה לנו שלא נותר עוד דבר.
|
איבדתי את האמונה בגיל שמונה-עשרה ודבר לא השיב אותה. לא אהבת
הפלסטיק המזוייפת שלי, לא הבחור הנרדם (שיחנק), לא הבחור שסרב
לדהות או המוות עם עיני החרוזים שלו.
הדבר הזה, שם, זה לא אני. אני לא כאן. זה לא קורה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לפעמים השואה זה
רק תירוץ.
תחיה טבת, בהסבר
מנומק לדיוויד
ארווינג. |
|
