|
"אבל את יודעת הכל".
"אני יודעת הכל?"
"את הבנאדם הכי חכם שאני מכירה, אירה. את יודעת הכל".
|
אבל רק אני יודע את האמת- אלוהים המפורסם של למעלה מסתבך עם כל
הקטנים כאן למטה, שמתיימרים לדעת הכל, אז הוא מינה כמה
אלוהימים מוסווים, שנראים כמעט כמונו- אלוהי הדברים הקטנים.
נדמה לי שהוא בחר בה.
|
"בנאדם. אתה מדמיין את זה. נשבע לך שאין פה כלום."
"מה?"
"רק אמרתי שאין כאן כלום -"
"תוכיח!!"
"ההמ...?"
"נראה אותך, תוכיח לי שאין פה ממותה."
|
במורד המדרגות העולות לקומה השניה היא רצה-טסה לעברי כמעופפת
ברוח המזגנים השמימית, מותירה אותי בפה ששכח להיסגר והבעה
משועשעת-משהו.
|
אומרים שלמולי עיניים יפות
מולי שורפת במבט שלה
את מה שהן רואות.
|
"תפתחו, אני רוצה להציץ!" היא מבקשת
הענן קצת זז, היא רואה את הקשת
הקשת היתה כל כך מקסימה!
ו"אני" היתה פשוט חייבת, אחת גם לעצמה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שלושים שנה אני
בונה גשרים ולא
קוראים לי "יעקב
בונה
הגשרים"...
שלושים שנה אני
חופר מנהרות ולא
קוראים לי "יעקב
חופר
המנהרות"...
שלושים שנה אני
מיינן מולקולות
דו אטומיות של
חד-חמצן פחמי,
ולא קוראים לי
"יעקב
המיינן..."...
פעם אחת זיינתי
כבשה...
יעקב מזיין
הכבשים |
|
