|
שתיקתי הופרה.
במבט בוחן, בחיוך מבין,
בדמעה שהצליחה לחמוק
מבין החומות שהצבת לרגשותיך.
|
אני שוכבת לי ערה במיטה ולא מצליחה להירדם
מחשבותיי שוב נודדות לאותו מקום שומם...
|
בשדה תעופה לחשת לי שאם תמות, אתה רוצה שאני אשמיע את השיר שלך
בהלוויה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
נוסעים נכבדים,
הרכבת תעצור
בתחנה ת"א מרכז,
נא לא לשכוח
תיקים, וחפצים
ברכבת.
אדולף. |
|