|
15 שניות יותר
וזה היה נגמר אחרת
לא הייתי פה עכשיו
כדי לכתוב לי במחברת
|
Things just aren't the same
Since you left me here in flames
|
You act like a dog
You swallow the world
You take it all but don't return
Oh baby, you eat the money
|
I'm a mess
Without you
I am blind
Crushed
On the ground
|
It's not easy so they say
But you've got to make it day by day
|
But now
You're gone for good
You're gone its bad
You're not around
And now
I'm all alone here
Looking for you in my world
|
STOP everything right now
Let everything go
Forget about the world
Together we won't know
|
Tell me a story
Sing me a song
Write me a letter
And send it back home
|
רחוק מהעין אך לא מהלב
רחוק כל כך שזה כואב
|
כבר נמאסתם עליי
הצרחות לא פוסקות
וטיפות פה יורדות
|
נפילה דיי חזקה
אך אין היא ממיתה
היא פוצעת ושוברת
כי הסבל הוא אושרה
|
הם לא מבינים
מסבכת לעצמה את החיים
כי כנראה החיים שלה יותר מדי קלים
מחפשת ריגושים
|
עדיף לברוח
לארץ רחוקה
לאיזה שנה
או שתיים
|
היום, לא אפחד ממחר
היום, אאמין שאפשר
היום, לא אפחד לא אחשוש
מחר, יום חדש אין מנוס
|
שאלות שהולכות וגודלות עם הזמן
שאלות כה רבות שחלפו כבר מזמן
לא רוצה עוד כלום
לא רוצה אותך
|
אל תעצרו אותי כעת
הורידו את הכבלים
אני לא חיה רעה
לא אחיה בתוך כלובים
הכיף רק מתחיל
|
אני עומדת על החלון
אני אקפוץ היום
ואין משהו שתעשו
כך אמרו לי בחלום
|
אתה משגע אותי
לא יכולה יותר
מה יש בך
ולא באחר
|
בגדתם בי
סכין תקעתם בליבי
לא האמנתי
התבלבלתי
ובקלילות שכזו
דילגתן לכן
|
הגרון כבר נפוח
והרגליים כואבות
נמאס רוצה לנוח
בידיים אוהבות
|
על ענן עומדת
מהרהרת וחושבת
לאן לפנות לאן ללכת
לאן להמשיך ובאיזה דרך
|
בידיים שלך,
כל העולם יכול ללכת להזדיין.
בידיים שלך,
נמצאת בעולם אחר.
|
שוכבת במזבלה העירונית
בין כל ערמות הזבל
ומחכה שיבואו לקחת אותי
|
ונמאס לי כבר
ורוצה לישון
ולהיות ערה
אני רוצה הכל
ולא רוצה כלום
לא רוצה להיות
רוצה לשתות
רוצה לחיות
|
רק בשבילנו
בלי שאלות
כי אין לי תשובות
נלחצת בקלות
מה לעשות
|
בשניה אחת
הרגשתי שהכל נגמר
וזה היה ברור
זה היה מוכר
|
גלגל אחד
שמעיר את כולם
הוא כלל לא מיוחד
זה לא הוא זה העם
|
עם כאב שמוקרן למרחקים
חוסר ידע וחסרות אונים
לב שבור מנסה להחלים
עיניים שחורות ריקות מבפנים
|
הולך לו
בידיעה
שכולם מסתכלים
הולך
ומביט
בעיניים שלי
|
הרגשה לא מוכרת, לא רוצה להכיר
השמש על פני החיוורות
מרגישה את עורי נצרב
|
כמו עשרים שנה
אך מרגיש כמו שניה
כך שנה לה עברה
כך חלפה בריצה
|
רוצה לבכות
אך הדמעות עוד
חנוקות
כמוני
|
הכל נופל מהידיים
ואתה רוצה רק לצעוק
העולם נגדך
אתה לא זוכר כבר איך לצחוק
|
הבנתי
לאחר כמה חודשים
איך על אהבה
מתגברים
המתכון דיי פשוט
זול וזמין
|
הפעם הייתי בטוחה
אפילו קראתי שפתיים
כשאני רוצה ממש לדעת
אני חטטנית כפליים
|
עדיין צבועה בצבעי מלחמה
מהקרב האחרון שלנו
סגול על היד
ושחור בליבי
|
לא חושבת עליך יותר,
אתה כלום בשבילי,
שלי,
לא אתה כבר לא שלי.
|
ולאט לאט
הזמן עובר
השומן מתחבר
וכל זכר נסתם
וכל וריד נאטם
|
ואם בקיץ עוד הצלחתי
לסבול את בדידותי
החורף שונה
ואת זאת כולם יודעים
|
יש ורדים
שנובלים תוך יום
ויש
שנובלים תוך שבוע
|
כולם היו שם,
גם כל החברים שלך
כולם היו שם,
כל העיר הסתובבה שם
|
ושוב
עוד סיבה לבכות
כשאין לי כוח להמשיך
|
זהו, נשבר לי
כמו הלב שלי
כשהבין מה קרה
|
בוא הנה
אני צריכה
אתה לא מבין
אני מכורה
להרגשה
שלך חודר
|
לא רואה כל כך טוב
רואה רק אותך
בעולם משלי
כי האמיתי קפא
|
זה מתקרב
זה בא
מי היה מאמין
מי ידע?
|
אני צריכה אותך
וזה בוער
נשרפת מבפנים
צריכה להשתחרר
אני רוצה אותך
|
נגמרה לי המחברת
אז קניתי חדשה
מלאכים ונצנצים
להסתיר את הבושה
|
לא מוכנה שיגזרו את דיני
אם לא בדקו את כל הראיות
ואולי כלבה אני
אך שטחית אני לא
|
יכולה רק לחשוב
על חיים שכמעט
נגמרו עוד לפני
שהתחילו בכלל
|
טוב לי
ואין על מה להתלונן
מנסה להמציא משהו
אך לא מצליחה להתעצבן
|
אם שגיתי בבחירותיי
ותעיתי בדרכים לא נכונות
האם עכשיו אני בדרך הנכונה
איך אדע איך אוכל לגלות
|
יש את מי לחבק
יש את מי לנשק
יש לי אותך
ולך יש אותי
|
כבר חורף ואין אותך לצידי
כבר קר ולא מחמם את לבי
כואב לי לחשוב שאתה ואני
קפואים לבדנו היום
|
כשנולדתי מחדש
ניסיתי לנשום את הנשימה הראשונה
אך לא הצלחתי
הגרון היה חנוק
|
בלי רגע של מנוחה
בלי הפסקה
רכבת הרים של רגשות
שממנה הייתה לי בחילה
|
לא רוצה להתגעגע
לא רוצה להתחיל עכשיו קשר חדש
הכאב לא שווה את הרגע
אהבה היא לא דבר מקודש
|
רציתי לצרוח
ולטרוק את הדלת
רציתי לברוח
ולהיות אחרת
|
עוד נגלה מגיעה
ונשפכת לידי
כמה עצמות רקובות
נחתו על שיערי
|
אותיות כה פשוטות
שהפכו למילים
מילים שיצרו משפטים עמוקים
שמספרים על רגשות כה כמוסים
|
די, מוותרת אני
לא רוצה עוד אהבה בליבי
מוכנה לוותר על הכל
רק תורידו ממני העול
|
ואשפוך את ליבי
על המסך הקטן
בלי לחשוף מקורות כמובן
|
המילים בראש מסתובבות
כמו במכונת כביסה
הלבנים התערבבו עם צבעונים
ומוחי בשחור נצבע
|
מפחדת להתאהב
אולי משברון לב
מתרחקת מקשרים
נהנת לשנוא בנים
|
עפה לה בשדה
בין פרח לפרח
מבחר כה גדול
אך לא רוצה כל אחד
|
את מפחדת
מברקים של רגשות
כי אחרי הברק מגיע רעם
ששובר לבבות
את בוחרת להסתתר
מתחת למטריה של הגנה
|
קורעים אותי מבפנים נקרעת
מתלבטת
מחפשת עוד תשובות
מנסה ללמוד מטעויות
משתגעת
|
נהנת שאותה רוצים
ונהנת לדרוך על אחרים
אם היא נכוותה מאהבה
אז כגמול היא תשרוף אותך
|
זה מתקרב
זה כמעט פה
צריך להזהר
ולקוות
|
נזרקתי מקומה 24
לא גורד שחקים
אך כשרגילים למרומים
בקלות נהרגים
|
נשיקה מצופה בסוכר
כששפתי נגעו בשלך
כשידך לפתה את שלי
בסוכר מצופה דמיוני
|
נשיקה ראשונה
לא צריכה לתת בחילה
כמו טקילה זולה
שמקפיצים במסיבה
|
שפתיך נוגעות בשלי
אפך מלטף את אפי
וכל מה שאני רוצה
הוא להנציח אותך בעוד שיר
|
אומרים שלא אלמד לעוף
אם לא אקפוץ היום
ובמבט חטוף
התהום נראה איום
|
אחד הוא מלאך הגיון
שמזכיר לי ריבים נשכחים
שמזכיר שאנו לא מתאימים
הפכים מושלמים.
|
פרוסה של עוגה
לא אומרת לי כלום
שני פרורים מתוקים
בחיבוק כה אהוב
|
כמו משקה
כמו קוקטייל צבעוני
אהובי
גורם לי להרגיש
וכששפתיו נוגעות בכוס
צמרמורת בכל גופי
|
קח אותי
לאי שלנו
ונשב על החוף כל היום
|
אבל רגע לא מתחשב
ובורח בשניה שקרב
לרגע לא איכפת
שרק רצינו קצת
|
משתוקקת לשפתיך
על שפתיי שלי
משתוקקת לידיך
על גופי
|
לא הבנת אותי
ואני לא אותך
התעצבנת אתה
התגוננת נורא
|
כמו ברכבת הרים
בהתחלה לוקחים הכל לאט
לתפוס תאוצה
לפני הלופ הענק
|
רציתי לשתות
רציתי לשכוח
מחר יום חדש
ואין לי עוד כוח
|
לא מצליחים להפסיק
הסיבובים רק מתגברים
המהירות מסחררת
אנחנו לא נרגעים
|
זה הגשם האחרון
שירטיב אותי
לא צריכה עוד מטריה
שתכסה אותי
|
שם למעלה, בשמים התכולים הטהורים
כמו עיני הילדים הזכים והרכים
אין שם רשע אין שם צדק
יש רק שקט נפשי
שם למעלה, שם הרחק הרחק בעננים
|
הכל משתנה
הכל מתחלף
העונות עוברות
הצבע מתקלף
|
שקט שם בחוץ
קולות כה רחוקים
שקט פה בפנים
שקט בליבי
מדליקה לי את הרדיו
דממת אלחוט
לא יוצא אף קול
מה קורה בחוץ
|
לא כדאי לא ברור לא פשוט
לי עוד כלום
שאלות בלי תשובות
תהיות על לא כלום
ועכשיו
|
לא הושטתי יד לעזרה
כי לא היה למי,
לא חיפשתי נחמה
כי לא ידעתי שזה אפשרי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בשביל להכין
חביתה, צריך
לשבור ביצים.
לנין בכבודו
ובעצמו. |
|
