|
איך למדת לדבר, בוני?
מה זאת אומרת איך, אתה משאיר אותי לבד כל היום, מה כבר יש לי
לעשות, אני רואה קצת טלויזיה, ערוץ הילדים ולומד, כלבים הם לא
כאלה מטומטמים.
|
יא מטומטמת למי את קוראת אדיוט?!
איך אני שונא את המבט המעצבן הזה בעיניים שלה כל פעם שאנחנו
מתווכחים, מבט כזה של אני יודעת הכל ואני פה הצודקת ואני אנצח.
|
"אולי זה בצד השני בכלל, אולי זה לא הצד הזה? אולי החזקת את
המפה הפוך או משהו כזה? אולי זה בצד השני, אני לא יודע אבל
אולי טעינו?", דמון חזר וניסה נואשות להיאחז בפיסת ההגיון
האחרונה, כאדם הנלחם על שפיותו. "לא", אמר פרנצ'סקו בפסקנות.
|
אמנם פעם אחת פגשתי באיזו אישה מקסימה והתחלנו לדבר ופתאום היא
אמרה לי שהיא עובדת בקבלה בקופ"ח, אז צעקתי עליה, כי ככה
מדברים אל וויזניקים, אני לא מטומטם הרי...
|
שבוע בלאס וגאס עמוס בהנאות הכי משופרות שעיר האורות יכולה
להציע לא רוקן את כוחה. חלום של ירח דבש מתוק כמו מתוך תסריט
הוליוודי נדוש הנועד לכישלון מרוב דביקותו
|
פתאום הוא ניגש אלי והוא אומר לי, אני הולך לעוף. אמרתי לו,
כן, תעוף לי מהעיניים. הוא אומר לי, לא, באמת, אני הולך לעוף.
|
לאחר קרבות רבים, היום הוא יוצא אל הקרב האחרון אל מול אויב
האושר הגדול ביותר אשר חללים רבים הפילה ולא השאירה אלא גופות
מרוקנים משאיפות, חלומות, תקוות, אהבות, נסיעות למרחקים והגשמה
עצמית.
|
אין לי כלום בתוך הכיס,
מתחת לבלטה אין לי מה להכניס.
בצד יש לי בשביל חור של מחט,
ואין לי גרוש על התחת.
|
בסוודר מרושל ותחתונים היא מביטה על עננים
יושבת על רגלה, לוגמת עוד דמעה
נכנסת למקלחת ומתפשטת לאט
|
גרגירים של אבק דק יכסו את השמש
על צמרות העצים ידמו מלאכים
ואור הלבנה ילבישה כמלכה...
|
דמעות השמים,
נוזלים כסכין,
חותכים בשרי,
פוצעים פצעי שחין.
|
אז התקשרתי אלי לשאול מה שלומי ולומר לי שהתגעגעתי אלי ואמרתי
לעצמי שרציתי שאדע שתמיד, אבל תמיד, לא משנה איפה אהיה ומה
אעשה, אני תמיד אהיה שם בשבילי. תמיד.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
עשה פעולותייך
תמיד כך שהאדם
לא יהיה רק
אמצעי כי אם גם
תכלית!
פרובוקטור. |
|