|
אתה מגיע הביתה עם זר פרחים.
אני מזילה דימעה, מריחה את הריח שלה מהבגדים שלך.
אבל משחקת אותה ממש, ממש אדישה.
מתנהגת כאילו אני לא יודעת שנגעת בה לפניי.
|
הוא נתן לי היום מכות רצח. משך לי בשיער. קרע לי את השמלה
שקיבלתי מאחותי. הוא גם גרר אותי לאורך כל הרחבה בחוץ. זרק עלי
חול. הוא ירק לי על הנעליים.
|
מדהימה. אלילה האישה הזו. אפילו כשהיא מדבר על הצעדה הרגלית
החדשה של עוד אם חד-הורית מבאר שבע לטיזי, היא יודעת לעשות את
זה הכי טוב שאפשר. יונית, מיקי, אף אחת לא טובה כמוה. החולצה
הלבנה הזו מתחת לג'קט, היא חושפנית מדי. בת זונה, איך היא
חושפת את עצמה ככה?
|
יש את ההיא מהאפסנאות שמדברת כמו רובוט. היא גם הולכת כמו
רובוט. מוזרה.
יש את מירו ושושי, זוג תאומים מבוגרים שעובדים בבניין של חיל
הים בתור מנקים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
"ראיתי אותה
עולה מול קהל/
ידעתי שזה בכלל/
לא קל/ ראיתי
אותה, איך היא
פקששה!"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|