|
אתמול בלילה לקחתי מאבא את האקדח.
תמיד הייתי שומע משפטים קיטשיים כאלה סטייל אם אתה רוצה להיות
שונה מכולם אתה חייב ללכת בדרך שונה מכולם- נורא האמנתי בהם
אבל גם נורא פחדתי, מ-2 סיבות עיקריות
|
הכל טוב עכשיו
הכל שקט, שליו, על סמים, מאושפז בבית משוגעים עם חתכים בכל
הגוף מתנועע הלוך ושוב בתוך גופו הריק.
|
הגלים של החוף מבקשים אליי בדרכם האגבית ומושיטים אליי זרועות
שרוטות ומדממות בקצף לבן. צדפים שנסחפים מהמזח הנוצץ והיפה
שבוהק בשמש הקיץ שרועים לרגלינו.
|
או שזו תמיד הייתה אני, או שפשוט אף פעם לא היה שמה כלום.
וזה כבר בכלל לא קשה.
|
אתם הולכים בקצב שונה, אתה והחיים שלך, הם כבר עקפו אותך
בהרבה ואתה חייב לקפוץ ממש רחוק ככדי להשיג אותם.
|
אתה מוכן לסבול כדי להפסיק את הכאב הזה שמחלחל בתוכך- אפילו
פיזית, אתה מוכן לחתוך את עצמך ולעזור לו מבחוץ אם זה רק ייתן
לך עוד תשובות.
|
וג'ניס ג'ופלין לא יודעת מה זאת אהבה
היא צורחת בקול של ציפור פצועה
|
היום
אני גל
אני נוסקת אל החוף
|
אלוהים מנתץ את עצמו
לאלפי רסיסים
של עצב מתוק
שניתכים במכות עקביות ואכזריות על האדמה
|
ילדה יקרה
איך אוכל שלא
לבכות איתך?
|
לחכות..
לחכות...
לישון בלב מחכה.
להתעורר.
|
נדמה שנשבעתי לך אמונים
בהמולת המכוניות
הנחתי את ראשי על הירך שלך
ליטפת לי את השיער
ואפילו לא ידעת.
|
אני לא מי שאני.
מתכסה בקור של לילה כדי לתכנן שלבים קרובים
נגד האויב שמתקרב.
|
מעניין אם זה היה בגללי? נהדר, פשוט נהדר. עוד משהו שנהרס
בגללי. אוף אני פשוט הורס כל מה שאני נוגע בו בסוף, מה? זה כל
כך מרגיז.
|
הלילה
אין לנו אלוהים
את תהיי נסיכה, ואני פשוט אהיה
|
לא זאת לא אני בוכה.
זה רק הצל שלי, שמה, מאחורי הקיר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
