|
בשיער פזור ובקבוק אבסולוט ריק כמזכרת מהעבודה שזה עתה הגשתי
בה את פיטורי, תיקי יושב עייף על הרצפה שתחתיי ואני מפזרת
צחקוקים של נימוס אל עבר הכיסא הדחוק שלשמאלי.
|
ג'ני אהבה להרגיש טיפות חותרות במורד מותניה אחרי שיצאה מהמים.
מתרווחת לאחור במקומה כשהחול מפסל עצמו תשליל לצורתה ומתמכרת.
|
לבושו עור גרניט ושחם, כתפו לא תדע צריבה ואודם, ואישון לו
בהיר, דליל פיגמנט.
|
היא עמדה מולי בשמלת אביב עמוסת הקשרים והטיחה בי את הטון הזה,
שהוא קצת מבין, מעט מתנשא, אבל בעיקר היה מעליב. ישבתי על
מיטת הנוסטאלגיה הזו, ונתתי להן לזרום.
|
ולא משנה אם יש לך כלב או מסטיק שאולי תדביק אותו אחר כך מתחת
למושב, או חרא טרי או יבש דבוק לסוליות הנעליים, הנהג תמיד
יחייך אליך כשהוא מחזיר את העודף
|
בגנזה
נמלא תזזית
תחילתה - קרביים
וסופה, שהיא מזעזעת
|
נדמה לך שאתה
כל-יכול
אולי זה
האלכוהול
|
מתחת פנס רחוב
זורק צהוב
נשפפתי
ואד עייף ומגורז סך אפי
מכתם שמן על המדרכה
|
אני לוגם לגימה מהסודה.
לובן כפפותיו אינו מצליח לטשטש את
הרווח שבינינו
|
שתיים
קרובות דם
או לא
טרודות בשלהן או לא
בשלה
|
אחת,
זיקנה בה
הלוקה בראייתה
מכפי הגיל, כנראה
|
מתכת ריחו כשל דם חם ועסיסו נכון ליגור
|
אבות אבותיך
לועם ניחר מרוב
יפחה בקברם
זו אינה ארץ חדשה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
עקביות היא מקום
המפלט האחרון של
חסרי הדמיון
אוסקר ווילד |
|
