|
שיעור הקדרות נגמר. עוד שעה יחזור עופר מהעבודה. שני קמה
מהאובניים, שטפה את ידיה ופנתה לארון במטבח. היא הוציאה שני
נרות והדליקה אותם על השולחן. אולי זה יעזור.
|
השעה הייתה 6:00 בבוקר. משפחת ברומר התעוררה לקול דפיקות בדלת.
צוות של שוטרים עמד על סף הפתח ובידו צו עיקול על מכונית הפז'ו
המשפחתית. שמואל עמד מן הצד, בלי כח לעשות דבר בנוגע למציאות
הקרה שתפחה על פניהם.
|
ביינות אילנות היער מסתתר אחו נחבא. ובאחו גדלת עשביה וצמחים
למיניהם. בראשית החורף פורחות הכלניות, הנוריות ולבסוף הפרגים.
ועל האחו הנסתר הזה שומר אדם מריר. והאדם הזה מבלה את מירב
זמנו ומאמצו בטיפוח וטיפול בגן העשב שלו, עליו הוא שומר מכל
משמר.
|
אלו שחשו את נחת זרועה של הקליין יודעים לספר שיום שלישי היה
היום הראשון לריתוק. שכן בעוד שכבת י"א יצאה לטיול השנתי
במרחצאות החמים שבנגב, נשלחו כל אלו שסירבו לצאת לריתוק בן
ארבעה ימים.
|
בלב מישור השממה,
בלב מדבר הדממה,
ניצב אדם של אסבסט
|
במדינה הזאת אתה אשם עד שתוכח חפותך
שהרי אם היית חף מפשע לא היית בכלא
אם היית חף מפשע לא היו באים
ולמאסר-נצח אותך לוקחים
|
בבית של אלי
המון הפתעות
ערמות של טרנזיסטורים
טלוויזיות שבורות
תריסי חלונות...
|
אלמנה זקנה וערירית
מאכילה יונים
|
הנה בישיבה לומד,
את כסף המדינה חומד,
בתליתו דולרים לרוב.
|
את שותקת,
רואה שחור,
חוזה בסרטים
על קירות לבנים;
|
האח הנאלח לו נח
התינוקת הושארה לשמור על הרכב
הדוד הלך לחקור דיונות שדמו לנגב
ואני הלכתי לשחות בים-תיכון
|
שתי כיפות המתמרות מעל למקומות אסורים,
מקומות בהם רגשות חסרים וסודות נצורים;
מקומות רגישים, מקומות רועשים,
מקומות חסרי תקווה ונואשים.
|
חורש מצבות הבד,
עב מקדשי האשרה;
וסוגד, מאמין אין בו,
וחלפה חרדת קדושה
|
אנו מבשרי האחרית
כל קיים בכח נכרית,
בעוז ידינו ובעזרת קרדום,
את עץ החיים הענף נגדום.
|
קריאות תענית, רשרוש של קמיעות
מתריאים מפני בואו של צייד הנשמות
|
קיפוד מתאבד זה כמו רימון נפץ
הקוצים שלו הם הרסיסים
קיפוד מתאבד זה כמו פצצה
כאשר הוא מתפוצץ אין מחסה
|
האדם והשן כה דומים הם
שניהם חול'קים את אותה המציאות
אמייל השן ועור האדם
מגנים מבחוץ על סודם
|
מה יתרון לחרשן בכל לימודו שילמד באור המנורה? שכבה הולכת
ושכבה באה, והכיתה לעולם עומדת. וירד הציון ועלה הציון, ואל
מקומו חוזר הוא שם; הולך לרעה ושב לטובה. המורה סובבת סובבת
הלוח, אל סביבותיו תשוב תמיד.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הלאה קניבליזם!
שמואל
איציקוביץ' לאחר
שצפה בשתיקת
הכבשים. |
|
