צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

גילי הסתובבה וראתה מאחוריה בחור יפה, בערך בגילה. הבחור חייך
אליה וחיוכו הרגיע אותה.
חיוכו היה יפה, ממש מושלם.
גילי חייכה אליו בנימוס בחזרה.

כשהכנסתי את המפתח לחור המנעול הרגשתי את לבי הולם בחזקה.
מאחורי הדלת היה חדר קטן וחשוך; ידי גיששה אחר מתג האור.
הדלקתי את האור והסתכלתי סביבי בתדהמה מוחלטת. מול עיני נגלה
כמעין מקדש: פוסטר גדול של היטלר היה תלוי מול הדלת

היא לא חשבה שהיא נערה מסורבלת ולא זהירה, להפך, אך למרות זאת
במשך החודשיים שלושה האחרונים ראתה על גופה של ליטל סימני מכות
שגררו אחריהם סיפורים על היתקלות בחפצים, התגלגלות במדרגות
ועוד סיפורים שלא התאימו לאופיה הזהיר והעדין של ליטל.

היא היתה חיוורת והיא נשענה על הדלת. היא לא הצליחה לעמוד ישר
מבלי ליפול.
ענת בכתה, היא דאגה ולא ידעה מה לעשות.
היא התקרבה לשחר ורצתה לעזור לה אבל שחר התרחקה ממנה.
"אל תגידי שום דבר ממה שראית כאן לאף אחד, לא היית צריכה לבוא
אחרי בכלל"

היינו קרובים, סיפרתי לו הכל,
אי אפשר היה לא לספר לו כשמסתכלים לתוך הים בעיניים שלו.
רציתי בשבילו הכל, את כל הטוב שבעולם.